yaael;)
מעלה עוד פרק. מקווה שתאהבו

אבוד פרק 2- יוליה

yaael;) 04/05/2021 78 צפיות תגובה אחת
מעלה עוד פרק. מקווה שתאהבו

השעה הייתה 3 וחצי בצהריים והלימודים כבר נגמרו. כל התלמידים עזבו חוץ ממני. הסיבה שלא עזבתי היא בגלל גברת אנדי, המורה לכימיה. היא אמרה לי שהיא מצאה תלמיד שהתאים לי בדיוק כפרטנר לעבודה של חצי המחצית. זאת הייתה הסיבה לכך שישבתי עכשיו בחדר מספר 425
הורדתי את הגומייה משערותיי ובפעם המיליון להיום אספתי את שערותיי מחדש. לא היו הרבה גומיות שהצליחו להחזיק את שערותיי הבלונדיות המתולתלות.
. העפתי את הקצוות מאחורי האוזן והמשכתי לקרוא בספר שלי.
כשנשמע רעש של דלת נפתחת הרמתי את ראשי בתקווה לראות את המורה יחד עם התלמיד אבל במקום זאת נכנס תלמיד שלא נראה כאילו יכול להיות לו אכפת מספיק מכימיה בפרט או מהלימודים בכלל כדי שהמורה תחשוב שהוא יכול להיות פרטנר מתאים בשבילי.
הוא לבש מכנס ירוק כהה, חולצה אפורה ארוכה חלקה, ומגפיים שחורות כבדות למראה. על גבו נשא תיק שחור שנראה ישן. על אוזניו לבש אוזניות שחורות שנראו יקרות. הוא היה מאוד גבוה. כלל הנראה מטר תשעים. עורו היה מעט שזוף, שערותיו היו חומות כהות, חלקות וארוכות. הוא אסף את חלקן לחצי קוקו ואת השאר פיזר. הקצוות הגיעו לכתפיים שלו. כשהוא הפנה את מבטו אליי יכולתי לראות את עיניו שהיו להן גוון נדיר של כחול כהה מחשמל. מיותר לציין שהוא נראה טוב. ממש ממש טוב . מסוג הנערים שנראו כאילו יצאו ממגזין.
מעולם לא ראיתי אותו כאן. הנחתי שהוא כנראה הפופולרים שכמעט לא מגיעים לבית הספר.
“סליחה ?” ניסיתי למשוך את תשומת ליבו
הוא הרים את מבטו מהפלאפון שלו והסתובב בכיסא שעליו ישב כדי להסתכל עלי. הוא הוריד את האוזניות והסתכל עלי במבט שואל. שמתי לב לכמה עגילים באוזניו.
“ התגבור במתמטיקה זה בהמשך המסדרון בחדר 446”
הוא בהה בי במשך כמה שניות מה שגרם לי לחשוב שאולי הוא לא שמע אותי או שהוא פשוט לא דובר אנגלית. התכוונתי לחזור על עצמי אבל אז הוא פתח את פיו
“גברת אנדי אמרה לי להגיע לכאן. משהו לגבי עבודה בכימיה”
הנהנתי והוא חזר לפלאפון שלו כאילו כדי להסביר שהוא הבין שאישרתי שהוא בחדר הנכון.
נשכתי את שפתי התחתונה. בנוסף למראה המדהים שלו יש לו קול מדהים. צרוד ועמוק וגברי.
גברת אנדי כנראה רוצה שאני אעזור לו ואני לא התכוונתי להתלונן. לא שחשבתי שהוא ישים אליי לב. אני והוא לא היינו באותה רמה בסולם החברתי. אני הייתי הילדה השקטה שישבה בקדמת הכיתה וקיבלה את הציונים הכי גבוהים. הוא היה מהאלה שישבו מאחורה, הלכו למסיבות כל יום שישי והגיעו ללימודים פעם במחצית. יכולתי לזהות את הטיפוסים האלה מקילומטרים.
עברו כמה דקות עד שהדלת נפתחה שנית. הפעם נכנסה גברת אנדי. היא הייתה אישה נמוכת בתחילת שנות השלושים לחייה. היא תמיד נראתה מסורבלת ומרושלת עם שערותיה מבולגנות ושלושת התיקים שתמיד סחבה.
היא מלמלה משהו על האיחור והניחה על התיקים על אחד השולחנות. היא התיישבה על אחד השולחנות והסתכלה עלינו כאילו חשבה על איך להתחיל.
“יוליה, תכירי את מתאו. הוא תלמיד חדש שעבר לפה לא מזמן. הוא היה תלמיד מצטיין בבית הספר הקודם שלו וחשבתי שאתם תוכל לעבוד מצויין ביחד. מתאו אני בטוחה שיוליה תסביר לך הכל. קדימה, אתם משוחררים ”
היא קמה ממקומה, לקחה את תיקיה ועזבה את החדר.
הרמתי גבה. זה היה מהר.
פתאום הרגשתי קצת לא בנוח עם הדרך שהתנהגתי כלפיו. נכון, לא אמרתי יותר מיד אבל שפטתי אותו מהרגע שנכנס לחדר בלי לדעת עליו דבר. הסתובבתי עליו והופתעתי לגלות שהוא כבר הרים את חפציו והתחיל ללכת לכיוון הדלת.
” רגע-” התחלתי אבל הוא קטע אותי
“אני מאחר לתור. נדבר מחר” הוא הניח על השולחן שלי דף עם מספר הפלאפון שלו.
נאנחתי. העבודה איתו תהיה אתגר

אבוד פרק 2- יוליה
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

קראתי גם את החלק הקודם. אני ממש אוהבת את התיאורים של המראה של הכול והתאוריות לגבי האופי! זה נראה מעניין. מחכה להמשך.

04/05/2021 21:41
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך