הסיפורים של athena
זה לא הזמן, וזה לא המקום, אני יודעת. אבל ייתכן שלא תהיה הזדמנות נוספת. לא ככה דמיינתי את הכול. לא ככה רציתי שזה יקרה. גם את לא, אני מקווה. אני […]
לפעמים אני מרגישה שהכול סביבי זז, ורק אני עומדת דומם. מרגישה כאילו העולם מסתובב, מסתחרר במהירות גבוהה. ואני הוא היצור היחיד שנשאר במקומו. מרגישה כאילו אני לא מספיקה כלום. אני […]
בלי פחד. בלי דאגות. בלי תהיות, או בעיות, או חוסר ביטחון מכל סוג שהוא. אני רוצה להרגיש ככה שוב. אני רוצה פשוט לקחת את הכול, בלי להרגיש אשמה. בלי לדעת […]
“היי, אכפת לך להישאר לבד עם אורי?”, נדב שואל אותי באגביות. אני מרימה את מבטי מהספר שלי, “לא, למה? לאן אתה הולך?” “סתם, לבלות”, הוא עונה, לוקח את הטלפון שלו […]
בעולם אידיאלי לא היו בעיות. לא היו גזענים, לא היו אנשים מושחתים. לא היה כאב לב בעקבות פרידה. כי בעולם אידיאלי אמורה להיות אפליקציה לאדם המושלם, לנפש תאומה. בעולם אידאלי […]
אז חשבתי… על החיים הלא הוגנים. כמעט טבעתי, בתוך המון של אנשים. ואז נשכבתי, בניסיון להירדם. רק אז הבנתי שאין לי זכות להתעורר. אמרתי לעצמי, שאפסיק להיות אדם קודר. עצרתי […]
אני רוצה שתורידי את המסכה. אני רוצה שתפסיקי להעמיד פנים. זו לא את, אני כמעט בטוחה בכך. את לא הנערה מכנסי הג’ינס הקצרים והחושפניים, לא הנערה עם האודם על שפתיה […]
אז ישבתי לכתוב ספר, כדי להוציא את כל הרגשות החוצה. כרגיל, כמו כל יום. בניתי עלילה, שזרתי אותה דמויות, תרחישים, הערות, ומילים. ישבתי מול המחשב קרוב ליום שלם כדי לכתוב […]
יש שיר של אלטון ג’ון, שנקרא-I’m still standing-אני עדיין עומד. במהלך השיר בעצם הדמות מספרת איך היא עדיין עומדת ונלחמת על חייה. שיר מעולה, ממליצה לכם להקשיב לו פעם. אבל […]
יש לך חיים טובים. יש לך חיים מושלמים. וזה בסדר, באמת שכן. אני שמחה בשבילך. מגיע לך חיים טובים, בדיוק כמו לכל אחד. אבל אם זו לא בקשה מוגזמת… בבקשה […]
לפרוס כנפיים, ולעוף… בלי להביט כלל לאחור. למצוא אדם, שישאר, ולא ייפול לתוך הבור, שבחיי. הכול סביבי קורה מהר מידי. להסתכל, ולהבחין, שלא הכול כל כך ורוד. להעיף מבט, ולהבין, […]
לפעמים אנשים הולכים. ולא תמיד הם יכולים לחזור. ואנחנו, אלא שעדיין כאן, צריכים להתמודד עם זה. יש אנשים שחיו את חייהם ולבסוף עברו לעולם שלהם כדי למצוא שלווה. יש כאלה […]
איך אפשר פשוט להגיד להתראות לעטות חיוך רחב ולכבות את התחושות. איך בדיוק אני אמורה לשמוח שאת הולכת? אין לך שום מושג, אבל את את ליבי שוברת. רוצה לומר תישארי, […]
מכירים את זה? כשקוראים ספר ופשוט יודעים מה עומד לקרות מה אמור לקרות. וזה יכול להסתבך זה יכול כמעט לחמוק מהעיניים זה יכול לדעוך עד שבקושי יתקיים אבל פשוט יודעים […]
כשהשיר שלי הגיע לגן, תמיד היה בודד אף אחד לא רצה לשחק עם שיר כל כך כבד כשכל השירים דיברו, הוא תמיד היה בצד שיר מוזר, שיר שונה, שיר שתמיד […]
לגמרי נמאס לי להיות אנושית נמאס לי לקחת הכול לליבי נמאס לי לקנא בלי שום סיבה טובה לא יכולה עוד יותר להרגיש אבודה נמאס שוב לחוש את הקרע בלב לא […]
זו לא אני. הדמות הזאת, שמביטה בי מהמראה, היא לא אני. אני לא הנערה נמוכה הזאת, עם העיניים החומות. הנערה עם השיער הצבוע. זו כלל לא אני. איך ייתכן שאני […]
לפעמים אני מרגישה פשוט באמצע של הכול. ממוצעת, אבל לא מספיק. ואולי יותר מידי? לא מקבלת ציונים נמוכים, אבל גם לא קרוב למאה. ממש לא מהמקובלים, וגם לא מאלה המודחים […]
פעם, לפני שנים, דווקא התרגשתי מפיתולים. הייתי מתבוננת בהם דרך חלון המכונית נהנית מהנוף המתחלף כל כמה שניות כמה שנים אחר כך, לא אהבתי פיתולים הם נראו לי מפחידים לא […]
כמה קל להחליף אותי את קולי את הרעיונות שלי את דמותי המנגינה שלי האם כל כך נחמד להחליף אותי? את רגשותיי את המבט שבעיניי את פניי ואת מחשבותיי כמה קל […]
הרהרתי בעולם חשבתי על החיים תהיתי על דברים שלא האמנתי שקיימים הרגשתי בראשי הארות מוזרות הארות שמזמן שכחתי למצוא העליתי בתודעתי החלטות די קשות החלטות מעיקות אותן נועדתי לקבור
כותבת מחשבות שלא הצלחתי להגות כותבת זיכרונות שלא יכולתי לשנות כותבת על פעמים בהן הכול הפך כואב כותבת על כמה זה קשה להתאכזב אני כותבת על חיים שהפכו כבר די […]
טריי “מה נראה לך שאתה עושה?!” אני לא נסוג אחורה, למרות שאשקר אם אגיד שלא רציתי. “ארו, נסי להבין!”, אני מנופף בידיי בייאוש, “הרי למה היא עדיין שם? את זוכרת […]
לפעמים אני חשה שעמוק בתוך הלב, יש לי נחש. נחש עבה וארסי התיישב לו בתוך הלב שלי, ממש ליד הריאות. הוא יושב שם, ויונק את הדם שהלב מזרים ושמסתובב בתוך […]
פתיחה היא עדיין לא נרדמה. אני יכול לראות אותה, מקלידה במחשב שעל שולחנה. שערה החום נופל על פניה והיא מזיזה אותו הצידה בפיזור נפש. כבר מאוחר, ואם היא לא תלך […]