תיקי רז #1 חתונה סיוטית: פרק ה’

13/01/2022 35 צפיות תגובה אחת

גל כמעט לא ישן במהלך הלילה. היו לו כאבי ראש.
הוא נזכר בעת כשהיה בן 18, ממש מעט אחרי סיום התיכון, הלכו ריקי והוא לקולנוע הישן בפתח תקווה, לצפות באיזה סרט קומדיה רומנטית טיפשי שריקי התעקשה ללכת אליו.
הוא, כמובן, לא יכול היה לסרב.
הסרט היה על נסיכה מהאגדות שקוללה על ידי מכשפה לצאת לניו-יורק, מתאהבת שם בבחור ובבת שלו, בזמן שהנסיך מהאגדות מחפש אחריה. ובסוף – היא בכוחות עצמה מנצחת את המכשפה.
ריקי אהבה שני דברים בסרטים – אמונה בעצמך ואמונה בסוף טוב. הוא אמר לה תמיד שהיא צריכה להיות פסיכולוגית.
כשיצאו מאולמות הקולנוע התחיל לרדת גשם שוטף. אולמות הקולנוע היו סגורים ולא הייתה להם מטרייה או היכן להסתתר.
היא הביטה בשעון היד שלה “האוטובוס יבוא רק עוד חצי שעה”.
גל הנהן “אפשר ללכת למועדון הריקודים במרתף ליד, הוא חמש דקות מכאן”.
“אתה מנסה להתחיל איתי, מיסטר רז?” קרצה לו.
“מקווה”.
הם רצו לכיוון מועדון הריקודים, לשם הוכנסו רק לאחר שריקי התחננה.
בתוך מועדון הריקודים היה חמים ונעים – ומאוד רועש.
ריקי משכה אותו למתחם הריקודים “אתה יודע לרקוד?”.
“לא ממש”.
“עקוב אחריי,” אמרה, נעמדה מולו, נצמדה אליו ואחזה בידיו “אל תעזוב”.
הם רקדו יחד, וזה היה נפלא. הוא לא שם לב שהגשם חלף.
כשהתעייפו, עלו אל קומת הגג, שם התבודדו עוד זוגות, והביטו אל השמים. הירח היה מלא וכוכבים נפרשו על פני הרקיע.
“תודה על ההצעה, גל,” אמרה ריקי. “מאוד נהניתי”.
“גם אני,” אמר גל והביט בשעה. “אולי כדאי שנזוז לפני…”.
הוא לא שם לב שריקי התקרבה אליו מאוד. פתאום היא תפסה את ראשו בידיה ונשקה לפיו כמה נשיקות.
היא שלחה את ידיה לשולי חולצתו, אבל הוא תפס אותן “מצטער ריקי, אני לא רוצה שנעשה משהו שנתחרט עליו”.
ריקי התנשפה כדי להירגע ואז צעדה לאחור ואמרה “מצטערת, זה היה טיפשי”.
“זה בסדר,” אמר גל “בואי נחשוב כאילו זה לא קרה”.
הוא לא היה יכול למחוק את זה מזיכרונו.

גל התרחץ, שתה קפה, קרא עיתון, אבל שום דבר לא הרגיע אותו. הוא ניסה לחשוב על הדייט עם איזי שמצפה לו מחר – אבל לא הצליח להתרכז.
הוא נכנס למכוניתו ונסע למשרד. כמובן, חדרו האישי היה מבולגן.
הוא פינה מעט את השולחן וניגש למחשב והקליד את השם ‘בראון’ בגוגל. לא מעט כתבות יצאו אז הוא בחר באקראי באחת וקרא את הכותרת.
“מיס נטע בראון מסרבת לקבל את אות הנשיא למתנדב” ממה שעמוס סיפר בעבר על נטע, הוא לא ממש נדהם מהסירוב שלה. נטע הייתה מסורה כל-כולה לטיפול באביה. אחרי ניסיון עם שני מטפלים עובדים זרים שניסו לגנוב מהם כסף – משפחת בראון לא נתנה יותר אמון בדרך טיפול זאת.
הוא הביט בכתבה אחרת בה ניתן היה לצפות בסרטון “סיום ש”ס גדול על ידי עמוס בראון בכותל המערבי, ואחריו הכנסת ספר תורה חדש על שם משפחת בראון לאולם התפילה של הכותל”. גל לא רצה לצפות בסרטון.
גל חיפש משהו שקישר את עמוס לריקי או לרוג’ר. הייתה לו תחושה שיש שם משהו נסתר.
הוא הקליד בגוגל את השם ‘אולם הורד’ והתוצאה הפתיעה – ‘גוגל’ לא מצא שום דבר! כאילו המקום לא קיים בכלל!
יותר מ-500 איש אמורים להגיע למקום שאינו קיים. זה כבר מאוד מחשיד.
הוא התקשר לרוג’ר. אין מענה. הוא התקשר לעמוס ואחריו לריקי, גם בשניהם לא היה מענה.
גל הקליד את השם ‘רוג’ר רוסו’ בגוגל וקיבל את אותן תגובות שקיבל ביום הקודם. עכשיו עיין בתגובות.
אחת בשם נ’ כתבה – “הבחור הזה עשק אותי באלפי שקלים. הוא התנהג כמו ג’נטלמן והציג בפניי אולם אירועים ענקי ומפואר בחיפה, וטען שזה שלו. אני הייתי שפית במסעדת יוקרה, והוא פנה אליי אם אני רוצה לחתום איתו על חוזה שאני אעבוד אצלו באירועים וייתן לי חצי מהרווח. קניתי והכנתי ממיטב כספי ופתאום הוא התכחש שהאירועים התרחשו. ואי אפשר היה הוכיח שהאירועים התקיימו כי כל העדויות נעלמו – כולל הזוג הנשוי”.
הוא הביט בתגובות וראה תגובה של אחת בשם ‘RM’ – בטח ריקי מגל. “איפה הוא גר?”.
נ’ השיבה “גבעת שאול, ירושלים”.
עכשיו היה לגל קצת יותר מידע על רוג’ר. אבל הוא עדיין לא הבין למה ריקי בחרה דווקא ברוג’ר, במיוחד אחרי שהיא קראה את מה ש-נ’ כתבה.
הוא הביט בעוד תגובות אבל כולן היו בערך באותו הכיוון. על אף אחת מהן RM לא הגיבה.
גל עבר לבדיקה בגוגל על ‘מגל’ וקיבל שתי תוצאות. אחת מלפני שנה “במהלך רדיפה אחרי מחבל, גילה החייל גדעון מגל את מקום המסתור בו שהו המחבל, מפעיליו ונשק רב שהחביאו”.
הוא עבר לכתבה האחרת שתאריכה קדם לתאריך הכתבה הקודמת “אחותו הקטנה של החייל המצטיין גדעון מגל, מיס מיקה מגל, נעצרה בזמן שהיא נוהגת בנהיגה מופרזת במכונית הוריה ללא רישיון, יחד עם שתי חברות בנות גילה, כשכולן במצב שכרות. למשפחה עדיין אין תגובה”.
גל תהה מה השעה והביט על שעון הרולקס, נזכר שהוא לא תקין ואז הביט על צג המחשב. יש לו זמן לדבר נוסף חשוב לא פחות.
הוא חייג בסלולארי את המספר הרצוי ושמע את הקול המוכר “עירוני רמת גן, מדברת שושי”.
“שלום שושי, זה גל רז. מה שלומך?”
“גל! טוב לשמוע ממך. ממש מתגעגעים אליך פה. מזמן לא באת לבקר”.
“מה המצב שלו?”.
הייתה שתיקה לרגע קט ואז “אעביר אותך לרינת קווין, היא זאת שמטפלת בו בימים אלה”
“תודה, שושי!”.
“רק בריאות” אמרה והעבירה למצב של העברת שיחה בו נשמעו צלילים נעימים.
לאחר עשר שניות “כאן רינת, מי מדבר?”
“שלום גברת קווין, מדבר גל רז…”.
“הבן של מתן?”.
“כן, מה מצבו?”.
“לא יודעת אם להגיד שמשתפר. הוא פעיל וכל זה – אבל עדיין שוכח דברים ואנשים שלא באים בתדירות”.
הוא ידע שהיא מרמזת.
“מתי אני יכול לבקר?
“ראשון עד חמישי מ- 9:30 עד 18:30, בשישי מ-9:30 עד 14:30 ובמוצאי שבת מצאת השבת עד 23:00. אלא אם כן תרצה להישאר לשארית היום.”
“אבוא בקרוב, אני מבטיח”.
“הוא מחכה לך”.
“תודה על הכול, באמת. נתראה” אמר וניתק.
גל עדיין לא ידע אם ההחלטה לשים את אביו בבית אבות הייתה נכונה, אבל משפחתו לא ידעה כיצד לטפל בו בשעה ששכח כל דבר. לכן הפתרון היה שחווי, יוני, איריס ות’יאו יחלקו ביניהם את ימי הביקור. גל כמעט שלא מצא זמן מתאים בשעות שנועדו לביקור.
הוא הכין לעצמו כוס תה ושתה באיטיות, בערך לאחר חמש דקות נשמעה דפיקה בדלת.
“אפשר להיכנס”.
הדלת נפתחה ובפתח עמד עזיז, כשהוא נושא קלסר עם דפים. הוא לבש בגדים משרדיים – חולצה לבנה ומכנסיים שחורים. הוא נעל נעלי ספורט לבנות. ידיו היו שריריות עם קעקוע לא מובן בזרועו הימנית. היה לו זקנקן לא מגולח ושערו השחור והארוך היה אסוף בקשר מאחורי ראשו.
“מה נשמע, בוס?”.
“יהיה טוב, אני מקווה”.
“הבאתי את מה שרצית. חיפשתי במקורות שלי בזמן הקצר הזה, אבל מצאתי רק כמה עניינים קטנים שמקשר בין כולם”.
“אוקי, ומה הם?”.
“שניים מתוך החברים – בני דרייק ועידו לביא, שניהם קרובי משפחה רחוקים של בראון-מגל-רוסו. שניהם אמורים להיות העדים בחתונה, וכל אחד מהם יצא עם הכלה זמן לא מועט – והיא זאת שהפסיקה את הקשר”.
“יש לך מידע עליהם?”.
עזיז הושיט לגל קלסר מלא במידע על בני דרייק ועידו לביא. מקום מגוריהם המדויק, העיסוק שלהם בימים אלה ועוד… לא דברים שהביעו חשד.
“מה לעשות עכשיו, בוס?”.
גל הצביע על הערימה של המכתבים על שולחנו “אני רוצה שתמיין כאן במשרד על השולחן הפנוי של איימי את המכתבים האלה לפי נושאים ותוציא לי הצעות לחקירות אחרות, שם תוכל לגשש בשבילי לפני שאפנה”.
עזיז הביט במבט עגום על הערימה הגבוהה וגירד את ראשו, דבר תמוה שהוא נוהג לעשות כאשר הוא מצוברח, אבל ניגש לעשות את העבודה.
גל חשב על מאבטח שהוא מכיר שעובד באזור ‘אולמי הורד’. הוא שרבט מייל ‘היי דני! מה שלומך? זה גל רז. שמרנו יחד באולם ‘תפארת’ למשך תקופה ארוכה לפני כמה שנים, מקווה שאתה זוכר אותי.
אני אשמח לדעת האם פנו אליך אנשים ממשפחות בראון, מגל או רוסו בקשר לחתונה שתיארך ביום בו מייל זה נשלח. אני יודע שיש חיסיון, לכן איני מבקש פרטים נוספים. תודה מראש! גל’.
הוא חיפש מיילים חדשים אבל הרוב היה הצעות מאתר ההיכרויות וחשבונות.
גל נאנח, קם, יצא מחדרו ופנה לעזיז “יש לי ולאיימי משימה הלילה אז צלצל אליי אם תמצא משהו מעניין”.
עזיז חייך וקרץ “ידעתי שהיום הזה יגיע בסוף”.
“זה לא מה שאתה חושב,” אמר גל במהירות. “אני צריך לאבטח חתונה, היא תדאג שלא יסיחו את דעתי”.
“כן, בטח. בהצלחה עם זה”
גל התכעס “כשתסיים אתה יכול להשתחרר. אתקשר כשאצטרך אותך שוב”.
“בסדר בוס”.
גל יצא וטרק את דלת המשרד מאחוריו. הוא נכנס למכוניתו ונסע לביתו לנוח ולהתארגן.
‘איימי והוא ביחד. למה עזיז חושב כך?’ תהה.

“אני כבר באה!” שמע גל את הקול של איימי מעבר לדלת דירתה.
דירתה של איימי הייתה בדירת בייסמנט בתל-אביב. הדירה לא הייתה רחוקה מהמשרד לכן יכלה איימי להגיע ברגל למשרד.
“אתה חבר חדש של איימי?” שמע קול מהצד.
גל הסתובב לעבר הקול אישה מבוגרת בעלת שיער כסוף וקצר, ישבה על כיסא נוח בחצר הבית וקראה בספר.
“לא, גברתי,” אמר גל בחיוך. “אני המעסיק שלה”.
“אה, מר רז. נעים להכיר! שמי פני סנואו. אני גרה בדירה מעל איימי ואני משכירה לה את דירת הבייסמנט שלי,” אמרה האישה וחייכה. “שמעתי עליך רבות וטובות. חבל שאתם לא יוצאים”.
“לדעתך, גברת סנואו, אני צריכה לצאת עם כל בחור שדופק בדלת,” אמרה איימי שבדיוק פתחה את הדלת. “אפילו עם שליח הפיצה בשבוע שעבר”.
“השליח דווקא נראה לי בחור נחמד” אמרה פני.
גל הסתובב לכיוון הדלת.
במפתן עמדה איימי לבושה בשמלה ארוכה בצבע סגול-בהיר. שרוולי השמלה היו ארוכים ולא היה בה מחשוף לכן גל חשב שהיא תתאים. חגורה קטנה בצבע כתום-כהה הידקה את השמלה ואליה נקשר ארנק עם ריצ’רץ”’. היא נעלה נעלי עקב שחורות וענדה שרשרת קטנה מכסף על הצוואר. כובע קסקט אפור כיסה את החלק הסגול בשיערה. במבט שני הוא שם לב שהעגיל באפה היה חסר.
איימי הסמיקה “מה אתה אומר, בוס?”.
“אני שוקל האם באמת את זקוקה להעלאת שכר, אם יש לך כבר מספיק כסף בשביל לקנות את הבגדים האלה”.
איימי קדה קלות קידה מלכותית, ואז הצביעה על הבגדים של יוני אותם לבש גל “גם אתה נראה לא רע”.
“מוכנה לדרך?”.
“בהחלט”
השניים צעדו למכוניתו של גל כשפני קוראת לעברם “תיהנו ילדים!”.
ברבע השעה הראשון של הנסיעה שרר שקט במכונית.
גל לא רצה להביט על איימי בצורה שמביעה לשתי פנים לכן נמנע מלהביט בכיוונה.
איימי, מצידה, הבינה שגל לא מעוניין לשוחח, ולכן הביטה בחלון אל השקיעה.
“תודה איימי” אמר גל בלי להביט בה.
“אין בעד מה,” אמרה איימי. “מזמן לא הייתי באולם שמחות”.
“תזכרי שהתפקיד שלך הוא לשמור שלא ינסו לשדך לי אף אחת”.
“זאת אומרת- להיות החברה שלך”.
“משהו כזה”.
“אני יכולה לבצע את זה, הבאתי איתי טיזר ותרסיס מדמיע לביטחון,” אמרה, טפחה על התיק ואז הוסיפה “כמובן, בתשלום לפי שעה”.
גל הביט בה וצחק “ידעתי שהעניין הזה יגיע מתישהו”.
לאחר עוד כמה דקות שתיקה בהן התרכז גל בנסיעה ואיימי סקרה אותו במבטה, חושבת לעצמה.
“מה?” שאל.
“מה ‘מה’?”
“את מסתכלת עליי במבט שדומה למבט שאת מביעה כשאת מנסה לפתור תשחץ”.
“יש לי מבט מיוחד בתשחצים?”
“צמצום עיניים, הוצאת לשון מהפה הצידה… להמשיך?”.
“עכשיו אני מבינה”
“מה את מבינה?”.
“אתה מביט עליי כשאני עושה תשחצים בזמן שאתה צריך לעבוד – ובגלל זה אנו זקוקים כסף, מה שמוביל אותנו לחתונה הזאת”.
גל ידע שהיא צודקת אז רטן “לעזאזל איתך, איימי”.
איימי צחקה והתענגה על רגע הניצחון.
כשהיו בכניסה לירושלים, אמר גל “אנחנו צריכים סיפור כיסוי בשבילך. עדיף שכמה שפחות אנשים יכירו אותך, כי שמך התפרסם בעבר”.
איימי בלעה רוק. גל כעס על עצמו שהזכיר את הנושא.
“אל תדאג,” אמרה. “לא יזהו גם את איימי אדאמס עם הבגדים האלה”.

“נמאס לי לחכות” רטן האיש החסון, הוריד את מסכת העיניים ונעץ באיש הקשור על הכיסא מבט שגרם לאיש הקשור לצמרמורת.
“או שתאמר איפה זה נמצא – או שיצטרפו למשחק שלנו עוד משתתפים שאתה מכיר”.
“לא, אל תפגע בהם! אני אגלה לך מה שתרצה!” צעק האיש על הכיסא והחל לדמוע.
“באמת?”
“הכול!”
“טוב, תתחיל לזמר!” אמר האיש החסון בכעס. “ואם אהיה מרוצה מדבריך – אני מבטיח שלא אפגע באף אחד אחר”.
“בסדר, אז…”

המשך יבוא…

תיקי רז #1 חתונה סיוטית: פרק ה’
דרג את הסיפור

תגובות (1)

אממ… אני עדיין סקרנית לראות איך האנשים המסתוריים מתחברים לשאר העלילה. מי האיש החטוף? למה הוא במצב הזה?
אבל כל תשובה בזמנה.

אהבתי את הפרק. זה ממש מוסיף לגלות עוד קצת מידע על הדמויות.
איימי נשמעת ממש חמודה וזה קצת מצחיק שכולם משדכים אותם ביחד.

מחכה להמשך!

13/01/2022 13:48
19 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך