זה פרק די ארוך… טוב, מאוד ארוך. נראלי. ודי השקעתי בו. למה אני כותבת את זה? אני לא יודעת. טוב תתעלמו מהבולשיט הזה. פשוט… תקראו. ———————- בהפסקה שאחרי שיעור ספרות […]
טאנור נראה נורא. הוא חבול ושרוט וסימני נשיכה נראים בבירור בבסיס צווארו ובכתפיו. חולצתו השחורה (או לפחות מה שנשאר ממנה,) קרועה ומוכתמת בדם וחזהו מרוטש כאילו תקף אותו דוב גריזלי […]
"לא" "כן" "לאא" "כןן" "ל-א-!" "כ-ן-!" "אוחח אתה מעצבן!" צעקתי ונשכבתי על הדשא "אה באמת?" הוא שאל ונשכב לידי "באמת!" אמרתי לו והסתכלתי על פניו "אני הולך רק לשעה..אני אחזור […]
הטלפון הנייד של אוליבר צלצל, והוא ענה מייד. "הלו?" "אוליבר!" קרא מבטא איטלקי קליל מצידו השני של הקו. זה היה לוקיאנו. הוא היה חברו הטוב ביותר של אוליבר. "היי לוקי, […]
האור הפתאומי סנוור אותי ולא נתן לי לראות את האדם בפתח. אך לא היה לי בכך צורך, הייתי יכול לזהות את הקול הזה אפילו מוך הזיות. "תקשיבי לי, ותקשיבי לי […]
"מי אני?" אני חוזר אחריה, קולי צרוד מאי-שימוש. "כן, מי אתה?" שואל הקול בקוצר רוח. אני מניח שאין צורך לענות, כי בכול מקרה ישאירו אותי כאן. לא חשוב כמה נחמד […]
״נו אבא רק פעם אחרונה״ ביקשתי . ״תספר לי איך וארסה גברה על הרעים״ . אבי חייך קלות והסתכל אלי בעינייו הירוקות הכהות . ״נו ,א-באא״ ,״קדימה ,קדימה קדימה ״. […]
פרק 10: לצאת ולהיכנס – ג'יין – "אימא.." אמרתי ובכיתי, "איפה את עכשיו אליסון, דווקא שאני זקוקה לך את לא כאן" אמרתי ועוד דמעה נפלה על פניי, "ג'יין" שמעתי מישהו […]
משהו היה שונה. אני לא יכול להסביר מה, אבל משהו פשוט לא היה במקום. הכול היה כרגיל, הכול היה הזיה אחת גדולה. אבל משהו פשוט היה שונה. כאילו, העולם מציאותי […]
לאן הלכת ,איך יכולת? -פרק 3: כשהגעתי הביתה ראיתי את אבי יושב ורואה טלוויזיה . אמרתי בחוסר רצון "שלום אבא ,איך אתה מרגיש ?" ענה בכעס "אני טוב מאוד , […]
אני יושבת לי על הדשא הירוק מתבוננת בשמיים הכחולים, מקשיבה לקולות הציפורים, הילדים הרצים במעגלים וצוחקים. אני חושבת לעצמי על מה שאמא אמרה לי היום בבוקר, "להינות מכל יום כאילו […]
-כעבור שבוע- השמיים כהים וזרועי מליון כוכבים, זה עוד אחד מהלילות הבודדים שהרקיע לא מכוסה בענני סערה אפורים כהים. ואני שוב בגן שעשועים הישן שמתקניו מחלידים, שילדים כבר ממזמן לא […]
פרק 8: יצאנו יחד כל השותפים לכיוון אחד המועדונים הגדולים במיאמי 'פלט' (דרך אגב, באמת יש מועדון כזה במיאמי ביץ'-בדקתי באינטרנט). משנכנסנו למועדון נדבקו אלינו חבורה של שלושה גברים. רקדנו […]
אז…דיברתי עם הילד ההוא בארבע עיניים ולמרות שניסינו, הגענו למסקנה שכל שקר שהוא שלא נמציא אחד מאיתנו נופל. אז התוודינו. בגלל שחשבתי שזה הוגן לקחתי את כל העונש על עצמי. […]
בעוד סם שוכבת על האי הקטן, גופה במים וראשה על ערימת החפצים, היא חשבה על כל הדברים שהיא לא הספיקה לעשות. הרעב כרסם בבטנה והצמא שרף את גרונה, ועייפות אדירה […]
ואז גוף גדול וחסון חסם את שדה הראייה שלי, הוא נעמד לפני, מוכן לספוג את הקליע במקומי. לא האמנתי שמכולם זה יהיה דווקא ג'ון שיעשה את זה. "אידיוט! מה אתה […]
כשסיימתי שטפתי את הפה שלי וחזרתי לשיעור הבא. שיעור אנגלית. ניסיתי להתנהג כאילו שום דבר לא קרה, אבל אליד מיד גילתה שאני לא בסדר. 'אם את דואגת בנוגע לאד ולחטיפה […]
פרק 7: בשעה 17:00 החלטנו אני ורון לצאת להסתובב בטיילת. הלכנו לאורך הטיילת, בין כל דוכני המשחקים (כמו בקרנבלים שיש את הדוחנים עם המשחקים שבסוף זוכים בבובה), בין כמה מסעדות, […]
היא נישקה קלות את שפתיי. יכולתי להרגיש זאת, אך יכול להיות שרק דמיינתי. בימים אלו, אני בעיקר הוזה. אני לא יכול להסביר ממש למה, ומתי זה התחיל, אבל אני יודע […]
פרק 5: לקחתי את מעילי ויצאתי מן החדר. דניאל הלך ישר לבר, הזמין שתי כוסות ויסקי והתיישב על כיסאו כשמפיו יצאה אנחה של עייפות. התיישבתי לידו, לקחתי את כוס הויסקי […]
ישבתי בחדרי. זבוב זמזם ליד החלון אבל לא יכלתי להגיע אליו. "אוכל!" באה הקריאה של אמי. חיכיתי שהיא תבוא. היא עזרה לי לנסוע עד למטבח ושמה אותי במקומי הקבוע שלא […]
אני הולך אל שולחן האוכל הארוך, מציץ כל כמה שניות על אותו איש שעומד ומבשל במטבח. זה הבית שלו. רק עכשיו אני מבין שפלשנו לבית של מישהו. הבנתי את זה […]
הוא מחבק אותי חזק ולא משחרר, יבבותיי לאט לאט גוועות אל תוך החזה השרירי שלו עד שהן נפסקות לגמרי . הלילה הזה כל כך ארוך, כל כך ארוך וניראה שהוא […]
לונסור'ן עם רדת הלילה, הדרך הלכה והפכה יותר ויותר רחבה, ונראתה כאילו הלכו עליה די הרבה. לבסוף, היא הובילה אותם אל תוך ההר, שם היא נחצבה במיומנות רבה מאד. בני […]
פרק 6: כשנכנסנו למועדון ישר הלכנו לכיוון הבר ושתינו שוט של טקילה, הנוזל החום עבר בגרוני ושרף אותו אבל לקחתי עוד שוט. כמה דקות אחרי כבר התחלתי להרגיש את השפעת […]
אני כל כך מתרגשת סוף סוף סיימתי עם היסודי ,היה לי שם נורא.לא היו לי חברות.צחקו עלי. השפילו אותי.עשו עלי חרמים ומה לא? אני מודה שאני ילדה שמנה,אבל זאת עדיין […]
בית פרטי במרכז לונדון, 6:59 בבוקר חדר השינה של לוק מרווח ויחסית מבולגן, על קירות החדר שצבועים בירוק בהיר מודבקים בסלוטייפ פוסטרים של להקות רוק ופופ, כיסא מחשב עם בגדים […]
המשכתי לחבק את ראיום. אני חושבת שמשכתי בפרווה שלו קצת יותר מידי חזק כי נהימותיו נהפכו למין יללה שקטה והוא דחף את ראשו אל בין ידי. רעש ריצה נשמע ואחריו […]
עברו שבועיים מאז שהתחלתי לעבוד, ואני יכולה לומר שאני מאוד אוהבת את זה. בינתיים טל ושיר טסו לחו"ל, ואני מדברת איתן בסקייפ ובפייסבוק כל הזמן, טל אפילו הראתה לי חולצה […]
-פרק 10- -נקודת מבט עופרי- המשכנו להביט שנינו אחד על השניה, לאחר כמה שניות הסטתי קצת את מבטי. "אממ…." גמגמתי "מה?" הוא שאל נו,באמת, אין לי מה להגיד "כן,הבנתי את […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
