סיפור קצר

03/05/2020 98 צפיות אין תגובות

אבד עליו הכלח. מה זה כלח? אני בודק בויקיפדיה: אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח, המנוסח גם כאָבַד עָלָיו כֶּלַח, הוא ביטוי עברי שהוראתו “יצא משימוש”, “התיישן”, “תש כוחו”. הביטוי מופיע במקורו בספר איוב, והפרשנים מציינים שבגלל נדירות התיבה “כלח” קשה לפרשו[1].
הבדיקה בלבלה אותי. תמיד הרגשתי שלא את הכל אני יודע אבל מישהו תמיד יודע משהו שאני איני יודע. והחיפוש, הוא העניין.
(אולי למחוק את השורה הזאת?)
אני מרגיש טוב יותר עם עצמי עכשיו כי גם חז״ל לא יודעים. או ידעו.
קראתי פעם שתום יורק עד היום חושב שהקול שלו מכוער. גם אני מרגיש ככה לגבי הכתיבה. אף פעם לא אוכל לדעת אם אני כותב טוב אם רק אמשיך לשתף את הסיפורים אצל מכרים. ובעצם איך אפשר להשוות לתום יורק? הוא חושב שהקול שלו מכוער, אבל הקול שלו לא מכוער זה ברור. כל(המילה הזאת לאנשים שאיכפת להם מסאונד איכותי) יגיד לך שתום יורק גאון ומוכשר לאינסוף. אז ההשוואה בכלל לא במקום כי להגיד שאני תום יורק זה להגיד שאני מוכשר, ובעצם יכול להיות שאני תפוח אדמה בכתיבה.
ומה יחשוב אבא שלי על הכתיבה שלי: פחד מצמרר שהוא יזרוק את הביטחון שלי לפח. אני לא משחק עם מילים גבוהות יותר מדי. אבא אוהב מילים גבוהות. שי עגנון ושיט כזה. אני חושב שאת עמוס עוז הוא אוהב הכי הרבה, את כל הדיסקוגרפיה שלו נתן לי. וקראתי. וזה תמיד החשיד אותי שאת דוד גרוסמן הוא לא אוהב. מה יש לא לאהוב? לא יכול להיות שזה בגלל שהוא שמאלני כי גם עמוס עוז שמאלני.
ומצד שני
עמוס עוז ידוע גם כאחד שיורק בפה לכל מי שמצפה לכתיבה שמרנית(וגם חשבתי ״מיכאל שלי״דווקא לא שובר מוסכמות מי יודע מה). ואני מנסה משהו לא?

סטינג חדש. אני יושב בכורסא הזאת עם הקרע שמגרד לך בביצה וכותב סיפור: שמרית שוקלת לא שוקלת לשלוח. שולחת. “אני ערומה ומחכה לך”. אין תשובה.
פאק. זה לא האיש קשר הנכון. זה לא עידן מתוקי זה עידן מורה להיסטוריה. איזו טעות!

לא נו, מה זה הסיפור זבל הזה. מהתחלה:
שמרית שוקלת לא שוקלת.(אולי – שמרית שוקלת לא שוקלת לא שוקלת)

לא.

זה צריך להיות גבר. למה שזה יהיה גבר? מה רע לי לכתוב אישה? מיטה עכשיו, אני עומד להירדם כמעט. בנקודה הזו בדיוק מגיעים כל הרעיונות הטובים ואתה תמיד מתבאס שאתה בוחר להירדם במקום לכתוב. תכתוב.

שמרית שוקלת לא שוקלת ובוחרת שיהיה לה יותר טוב. שלה מגיע יותר.

למה בחרתי בשמרית? מה זה השם המכוער הזה? למה שמישהו בעולם יזדהה איתו. אה נכון, לחברה של אח שלי קראו ככה. אודיופיל, זאת המילה לאנשים שאיכפת להם מסאונד איכותי. לך. תחזור אחורה ותתקן.

האור של האייפון מסנוור. מקרב את הפנים. מתקפל קצת עם הרגליים. או, עכשיו זה בסדר.

אינסטגרם: תויגת בפוסט של ohadcohen
מי זה?
פותח את האיסטגרם: תמונות של רוני מהטיול ליוון. יוני בסוף מסלול. אמא שלי בטקס מהעבודה. אני אנוח קצת מהכתיבה. כן, אנוח קצת.

הודעה חדשה מיוני:
אני משתף לך את הפוסט של רוני
נו
חכה רגע אני משתף
״שיתוף״
פאק אחי

סיפור קצר
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך