Rumpelschtilzchen
הפרק הזה, לדעתי, לא עומד ברמה שהצבתי לעצמי בפרקים הקודמים. לא הצלחתי להבין למה. זה בדיוק המקום שלכם, קוראים יקרים, להציע רעיונות לשיפור. כל תגובה תתקבל בברכה.

כשפומטיקה #3

Rumpelschtilzchen 21/04/2021 234 צפיות 8 תגובות
הפרק הזה, לדעתי, לא עומד ברמה שהצבתי לעצמי בפרקים הקודמים. לא הצלחתי להבין למה. זה בדיוק המקום שלכם, קוראים יקרים, להציע רעיונות לשיפור. כל תגובה תתקבל בברכה.

מבוסס בחופשיות על “גולדשטיין”, “מעשיות בידל הפייטן”, “המִסְפַּרִים שמאחורי ההיסטוריה”, עלוני “דבר־מלכות”, וכמובן סדרת “הארי פוטר”.



המספר שלוש מבטא השלמה; יציבות; קישור.
בעוד שמספר אחת הוא סינגולארי, אינדבדואלי ופרטיקולארי; ובעוד שמספר שתים ניגוּדי, ולעיתים הרסני; המספר שלוש משלים את שניהם. משלים ביניהם.
המילה תלַת (בערבית: ثلاث), מבטאת תלוּת, קישור. השָלִיש מתווך בין שניים אחרים.

“יוצר אור” – אחת; “בורא חושך” – שתים; “עושה שלום” – שלוש. (אהה… אני מניח שאתם כבר מנחשים מה רציתי לומר).

האחים פברל ממעשיות בידל הפייטן, קיבלו שלושה אוצרות: גלימה, שרביט ואבן. שלַשה זו מייצגת שלושה מרכיבים שונים של ניצחונם: הגנה-התקפה-מטרה. רק ביחד הם שלמים.

שלַשות נוספות שמקיימות קשר משלים הן: עבר-הווה-עתיד; גוף-נפש-קסם; תזה-אנטי־תזה-סינתזה; והדוגמאות רבות מספוֹר.

החצובּה, עומדת על שלוש רגליים. יציבוּת. באותו האופן, משתמשים המוגלגים במשולש כדי להעניק יציבות למבנים. אבל לא רק מוגלגים; גם הפרעונים (ולמעשה, אבות אבותיי היהודים) השתמשו במשולש ובסגולות המספר שלוש לבניית הפירמידות.
במאמר מוסגר: באילברמורני, טוענים שהפירמידות של בני המאיה קדמו לפירמידות הפרעוניות. אני מאמין שהם טועים, אבל אין הוכחה לאף־אחד מהצדדים.

שלוש מבטא עוצמה. חבל או צמה עשויים משלוש קווצות חוטים.
חזרה שלוש פעמים על מילה – מעניקה לה תוקף. לא רק לחשים; גם אצל יהודים. (אהממ…)
אחרי שלוש טיפות של ‘וריטסרום’ – כל נחקר ‘יזמר’.

כשהתמנה פאביוס־מאקסימוס לדיקטטור בעקבות פלישת חניבעל לאיטליה, נדר כי לאחר הניצחון ייערכו מחזות שעלותן ‘שלוש־מאות שלושים ושלושה ססטרטים, שלוש־מאות שלושים ושלושה דינרים, ושליש הדינר’.
את הסכום המדויק הזה מסביר הפילוסוף היווני פלוטרכוס:
קשה לומר דיוק מדוקדק כזה בסכום כל־כך גדול על שום מה. אלא אם כן ביקשו לספר בשבח הכוח הצפוּן במספר שלוש. זהו מספר מושלם… וכלולות בו תכונות כל מספר.

שיעורי בית:
מִצאו שלשות נוספות המקיימות קשר משלים. יש מאות כאלו.
היכן מופיעה סגולתו של המספר שלוש באומנות הפופולארית?
מדוע, לדעתכם, דרושות דווקא שלוש טיפות ‘וריטסרום’ לאמירת האמת?
כִּתבו סיכום באורך שלושים ושלושה אינץ’ על הקשר בין פלוטרכוס לפאביוס־מאקסימוס. (מדאם פינס סוגרת את הספריה בשעה שמונה בערב).
אילו לחשים מצריכים חזרה על מילה שלוש פעמים?

כשפומטיקה #3
דרוג הסיפור 4.6 | 5 מדרגים

תגובות (8)

הפעם נכנסתי בזמן לשיעור!
המורה, אל תכעס, רק רציתי לשאול… אם לא אכפת לך…
ובכן… כלומר…
בכל זאת…
טוב נו, אשאל וזהו – למה אינך מזכיר מקור מרכזי ביותר בשיעורים? לא שאני בא להעביר ביקורת עליך, חלילה… מי אני… ובכל זאת, איך לא הזכרת אפילו פעם אחת את יוצר הגולם??? יש לו משנה סדורה בכל התחום הזה!!!

ואיני מבין למה אתה מצטנע על השיעור הזה, הוא מעולה לא פחות מהקודמים…

22/04/2021 01:24

חה!
רק עכשיו קלטתי שהשיעור הזה הוא שיעור מספר שלוש!
יפה!

ולגבי חזרה על לחש שלוש פעמים – זה קל!
מדובר כמובן בלחש המסוכן ביותר שיש.
הוא יכול להוביל להרס וחורבן,
אך גם לפריחה ובניין:
מקודשת! מקודשת! מקודשת!

22/04/2021 01:27

שלושת חלקי התנ”ך: תורה-נביאים-כתובים
שלושת האלים האחים במיתולוגיה היוונית: זאוס-פוסידון-האדס
שלושת הרגלים: סוכות-פסח-שבועות

שמתי לב שיש כאן הרבה אזכורים על היהודים, זה גורם לי לתהות האם המרצה הוא יהודי או לא. יכול להיות שזה נכתב כההערה שולית לפני כן ולא שמתי. אולי נגלה בהמשך.

אני לא חושב שהפרק הוא ברמה נמוכה ביחס לאחרים, אולי הוא נראה שונה כי כאן התמקדת במספר אחד ולא בנושא מוכלל. לפני כן הצגת את המספרים כחלק מהגדרה מסויימת, כאן המספר שלוש עמד בנפרד, פרט לפסקת הפתיחה.
זה לא בהכרח דבר רע, אבל זה כן מבדיל אותו מהפרקים הקודמים.

מחכה להמשך! :)
(הפעם יש להטות את ראשך ימינה, אמשיך להפתיע).

22/04/2021 12:41

אני מודה שאת הפרק הראשון פחות אהבתי, ודווקא ההמשך משתפר, ואני חושב שהסיבה היא שאתה זונח את קו ה”הארי פוטר” שכפית על עצמך בהתחלה ופונה לכיוון שמרגיש לי שכיוונת אליו מלכתחילה, והוא שיתוף נושא שקרוב לליבך, וניסיון של הנגשתו לקהל הקוראים בצורה מעניינת. הידע שלך בהחלט מעורר השתאות, וכמתמטיקאי חובב אני מסכים לאמירה (באחד הפרקים הקודמים) על יופיה של המתמטיקה. האם זה המקצוע שאתה מלמד? נהניתי לקרוא את שני הפרקים האחרונים, אבל אני מבין שאני קהל שבוי, ואני מבין את הרצון לקחת את הנושא היפה והמורכב, ולצערי לעיתים מרתיע ולהנגיש אותו לקהל רחב יותר. אני מבין את נסיון הבחירה ב”הארי פוטר” ככלי, אבל אני חושב שזה לא משיג את המטרה. כמובן שיש מקום לרפרנסים, אבל זה היה מעניין באותה מידה להראות רפרנסים לתנ”ך, הברית החדשה, כל מיתולוגיה אחרת, האחים גרים וכו’. לצערי אין לי רעיון איך לפצח את זה. בכל מקרה הפרק הזה כבר נתן לי השראה. לא לסיפור, למשהו אחר, ואם תהיה מוכן להמשיך לכתוב על הנושאים גם עבור אדם אחד (לדעתי יש פה יותר), אני אישית אשמח לקרוא.
משהו קטן. למרות שאני יכול לגגל, זה היה נחמד שמקור הטקסט יופיע כבר בסיפור עצמו. בידל הפייטן – הארי פוטר ו…(לא זוכר איזה). זה אמנם שובר לגמרי את עניין תבנית ההרצאה, אבל כבר הבעתי את עמדתי בנושא.

ותוספת לקטע. במוזיקה יש גם טרצות שהן הבסיס לאקורד ויש בהן מן המתמטיקה והפיזיקה. וכמו כן, טוניקה, סאב-דומיננטה ודומיננטה. נושאים מרתקים.

בהצלחה.

23/04/2021 23:27

עומר-
“שבעה דברים בחכם… ” כבודו של המהר”ל במקומו, ואלי אעשה שימוש בדמותו. עד כה, לא התאים השימוש בגולם או במספרים שמאחוריו.
(חותם ‘אמת’ שייך למספר תשע, השם המפורש – 72).
לגבי ‘מקודשת’ – אני שמח שזה הגיע ממישהו נשוי. זו בהחלט היתה הכוונה.

מאקס-
לתהות? יהודה גולדשטיין הוא יהודי מבית חרדי בגולדרס־גרין לונדון (עפ”י “גולדשיין”, פאנפיק שכתבה ‘לעזוב’). גם אנתוני (במקור של ג’יי קיי רולינג) הוא יהודי.
יהדותו של המרצה אינה מוסתרת, אתה מוזמן לקרוא שוב.

אם התהיה נובעת דווקא מהחצנת יהדותו, כמו אדולף האוסטרי שהציג עצמו כגרמני (ועל בסיס זה, ‘דולף’ העורב צהוב המקור הציג עצמו כשחור מקור) – לא אוכל להוכיח לך שזו טעות; ככותב הסיפור, אוכל רק לטעון ליהדותו.

גידי-
דבר חלש, אתה מעיר את הקוראים. (טוב, עלית עליי…)
על יופיה של המתמטיקה כתבתי כתשובה לתגובה. לא בפרק עצמו.
המקצועות שאני מלמד ניזונים מאוד מהמתמטיקה, וכשיש חיבור בין התלמידים לרעיונות שמאחורי המתמטיקה – תהליך הלמידה חי ומהנה.

תודה על שהבהרת לי את הבעייתיות בפרק הנוכחי. הסיפור לא מכוון לקהל שבוי, אלא דווקא לקהל החשדני. מה שאומר שעליי לחזור לקו המקורי. אלא שכעת אני החמור של בורידן – אם אנגיש לקהל אחד, אפסיד את הקהל האחר. בעיה.

כל מה שמופיע בעשר התשובות הראשונות של גוגל – אין טעם לשאול ואין טעם לענות. בהחלט הפניתי את הקוראים לחפש.
כתבתי במפורש שהסיפור מבוסס בחופשיות על… (סיפורים). כל מי שקרא ‘הארי פוטר’ מכיר את ‘בידל’ ואת ‘אוצרות המוות’. מספיקה היכרות, אין צורך בציטוט הסיפור.
המרצה יהודה גולדשטיין, מבוסס על “גולדשטיין” שמסתיים בבר המצווה של יהודה (שנה ב’ בהוגוורטס). אין מה לצטט משם.
את הנושאים המספריים (“השיטה הרציונאלית”, “אלוהים מדבר מתמטיקה”, “המספרים שמאחורי ההיסטוריה” ועוד) ניסחתי כפי שלהבנתי ציבור הקוראים יבין וירצה עוד. ציטוט מקורות במקרה זה יעיק לדעתי על הקוראים, יעיק עליי ככותב, וכדבריך- ישבור את רצף הסיפור.

עולם המוזיקה הוא מאוד מתמטי. שלשות, רביעיות, שביעיות ושמיניות לא חסרות שם.

תודה רבה לכולם על התגובות. אשתדל לפרסם בהקדם את הפרק הבא.

25/04/2021 00:45

היי rumbel,
עברתי וקראתי כמה מהסיפורים שלך, ואתה כותב על נושאים מרתקים, מקוריים ועמוקים שאם לא אתה, לא הייתי נחשפת אליהם.
הקטע של השיעורי בית די מגניב, למרות שאני לא בטוחה בכך שאענה עליהם.
בקיצור, רציתי גם להגיד תודה על כך שאתה מגיב על הסיפורים שלי. נורא מעריכה זאת.
תמשיך בעשייה!!😁

26/04/2021 10:26

והנני!
שוב מאחרת…
תאשימו את קרוקשנס שקפץ לי על השעון המעורר ושבר אותו…
לגבי הפסקה הראשונה, מישהו מוכן בבקשה להסביר לי את המילים סינגולארי, אינדבדואלי ופרטיקולארי? תודה.
אהה, אין לי גם שיעורי בית. תאשימו את קרוקשנס גם בזה 😁.

Rumpelschtilzchen, לדעתי הפרק הזה שונה מהאחרים, בעיקר, כמו שכתבו כבר למעלה, מכיוון שהתמקדת רק במספר אחד (3), ולא בנושא גדול.

מחכה לשיעור הבא!!

26/04/2021 12:34

נינה יקירתי, תודה רבה על תגובתך. מחמם את הלב.
הערונת קטנה: אמנם זוגתו של רמפל בסדרה ‘עד עצם היום הזה’ היא בל, אבל שם־העט הוא רמפל (עם פ”ה). גם עוץ־לי־גוץ־לי בסדר, וכמובן השם המלא רוּמְפֶּלְֹשְטִילְצְכֵען.

‘שמים’ חביבתי,
סינגולארי – בראשיתי. נקודה מתמטית שבה פונקציה אינה מוגדרת; נקודת זמן באסטרו־פיזיקה שלפניה המושג זמן לא קיים; נקודה הנדסית שממנה הכל יוצא או אליה הכל מתכנס.
אינדבדואלי – פרטי, אישי. שֶשָייך לאינדבדואל. ההיפך מציבורי, כללי.
פרטיקולארי – יחידני, בָּדיד. שאין שני לו.

את יכולה להאשים את קרוקשנקס גם בציון המבחן…

26/04/2021 17:43
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך