חדר לבן

igvedmak 30/09/2015 771 צפיות 9 תגובות

דמיינו את עצמכם, בחדר קטן ולבן.
אתה – לבוש כולך לבן.
מוקף סביב קירות שצבעם כשלג
ובחדר אין דלת, אין חלון –
אין אפשרות למנוס.
כשפעימות הלב שלך דופקות בקצב איטי,
אתה מסוגל לשומע את הדממה המוחלטת.
כשאתה מתחיל לאזין לדממה ולחשוב,
זה כמו שבן אדם אשר לוחש לך באוזן.
מהלך לך בחדר כשרצות לך מליוני מחשבות –
אל תדאג, אף אחד לא שומע אותן!
מתבונן מסביבך,
רואה רק כיסא, שולחן קטן עם נר דולק,
עליו ערמת דפים ריקים ועט לרישום.
כשאתה מרגיש בנוכחות….
לא משנה אם היא אלוהית או אנושית,
אתה מתחיל לרשום במחברתך.
אם הזמן, כשאתה מתמלאה המחברת הקטנה שלך הופכת מלבנה לשחורה יותר.
כשתבין שאינך יכול להוסיף אף מילה,
נוזלת לך דמעה ואתה מתרומם מהכיסא.
מביט מלפנים וקולט שהדלת תמיד הייתה שם,
פותח אותה בחשש ורואה…
דמות ללא פנים שמכוסה בגלימה שחורה,
מושיטה לך את ידה בצורה כה אדיבה, ושואלת –
האם הינך מוכן?

חדר לבן
דרוג הסיפור 4.3 | 4 מדרגים

תגובות (9)

מעניין, סיקרנת…
יש מצב להסבר?

30/09/2015 03:10

    שלום, מה בדיוק בקטע לא הבנת? :)

    30/09/2015 14:14

שלום, מה בדיוק בקטע לא הבנת? :)

30/09/2015 09:38

היי, חייבת להודות שאף על פי שלא הבנתי עד הסוף את המשמעות הרעיון אדיר!
מה שקצת אכזב אותי שכתבת את זה כסוג של “שיר” די קצר ולא בתור סיפור יותר ארוך(שדרך אגב הייתי מעדיפה שיהיה המשך)
אהבתי את הניגודים של השחור והלבן:
כל החדר לבן ולאט לאט כשמתחילים לכתוב הדף נהיה שחור, ואז בעצם הוא נהיה הדבר היחיד השחור בחדר הלבן.
ואהבתי את זה שאחרי שאחרי שמסיימים לכתוב על הדף מגלים את הדלת שכביכול “תמיד הייתה שם” ובעצם פותחת לנו הזדמנות.

מה שמעניין אותי זה מיהי הדמות ה”שחורה” בסוף ומה היא מציעה לנו בדיוק?

30/09/2015 10:16

    אה, ומיותר לציין שאהבתי, כן?(:

    30/09/2015 10:17

    הסיפור מסופר על התקדמות שלנו בחיים, בהתחלה אנחנו כמו לוח לבן שרוכש דברים ומקבל חוויות ואז לאט לאט העולם שלנו מתמלא. המחברת משמשת כזיכרון שאנו חווים וזוכרים אותו. כשאנו מגיעים לקצת של החיים שלנו, אז הדמות השחורה היא מלאך השחור שלוקח אותנו למוות בצורה אדיבה לשם.

    30/09/2015 14:14

    היי, תודה לך על ההסבר.
    זה רעיון קצת מורכב אבל גם די נחמד לחומר למחשבה.
    וכבר אמרתי לך שאהבתי את הסיפור…
    אז זהו(:

    30/09/2015 21:17

וואו זה כל כך עמוק. לא בקטע של להשוויץ או משהו אבל אני גם כותבת בסגנון הזה.
כל כך התחברתי למה שכתבת, איך שאפשר לראות את החיים בצורה של התחלה נקייה אבל בסופו של דבר הכל מתלכלך בשחור. מדהים נהנתי מאוד לקרוא, כשאני יוציא את הספר שלי יהיה לי ממש לכבוד אם מישהו כמוך יקרא אותו

30/09/2015 14:35

    תודה רבה שנהנת מהכתיבה שלי, זה מחמם את הלב וכיף לשמוע שאנשים נהנים לקרוא את סיפוריי. גם אני בונה על כתיבת ספר, יש לי כמה רעיונות אך עד לא נסגרתי על איזה כיוון ללכת! אשמח לקרוא את העבודות שלך גם! :)

    30/09/2015 14:46
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך