משל על הצרצר והנמלה

הצרצר , שבמשך כל הקיץ שר להנאתו ,
רצה שהחורף בפתח ואין מזון באמתחתו
אפילו לא זבוב אחד בהחסנה
ואף לא תולעת קטנה

זועק מרעב הלך אל הנמלה השכנה
בבקשה שתושיע לו עם רצון והבנה
ובכדי להתקיים לתת לו הלוואה קטנה
שהוא יחזיר בסוף העונה

"אחזיר לך" אמר לה " מילה של צרצר,
עד חודש אוגוסט , ולא יותר מאוחר ,
כל אשר מגיע לך, ושלא תיהיה חרדה,
אפילו עם ריבית והצמדה .

אך הנמלה זהירה ואינה מלווה בקלות,
וזה בעצם העיקרון אצלה מדורי דורות
שאלה את הלווה הנחפז "היכן היית ,
במשך כל הימים החמים ומה עשית ?,

אוו … "השיב הצרצר בקולו הערב .
"שרתי להנאתי כל יום מבוקר עד ערב "
"שרת! " אמרה הנמלה בתמימותה ,
"אם כן לך לרקוד עתה ".