הנה חלפה לה עוד שנה, הוספת עוד סורג לכלוב. וזה מתחיל להיות צפוף מדי, אתה כבר לא מצליח לראות את הנוף. את שוכח וטוב לך, רגעי טירוף של שנאה ואושר […]
אני אבוד, אני הכי רחוק שאפשר מאיפה שאני צריך להיות. פחות מדי מוסיקה, פחות מדי צבעים. כל מילה זה מאמץ, אני מדמם דרך האצבעות. מה לאזעזל קורה איתי? למה יש […]
שנות האלפיים, הגעתם הנה עטופים במעטה של הבטחה גדולה, הנפתם בגאווה את דגל הזמינות וההיקשרות. נגנתם את שירי החופש והפתיחות בחצוצורות דיגיטליות. אך הצליל לא נעים, והחופש הזה הורג אותנו. […]
חשבתי שלפרוק יעזור לי אז רצתי לכל העולם וסיפרתי. סיפרתי על לינור שעזבה אותי לטובת עדן. ביקשתי מכולן עזרה אבל הן רק ענו בקצרה: ילדה, הסתבכת. לא היה לי למי […]
אני כבר לא יכולה יותר. מספיק שהאמון שלי נשבר עכשיו גם החברות.. באמת לא חשבתי שהריב הזה יגיע כל כך רחוק. קיוויתי שאני ולינור נוכל להשלים אחרי הכל. השנה החדשה […]
~~~~~~~~~~נקודת מבט של הסופרת~~~~~~~~~~ היא נגשה אליו, חייכה, לא יודעת מה צופן לה העתיד,רק מקווה שהוא יחייך בחזרה. אין תגובה. הלכה אחורה, מאוכזבת, לא מבינה, השיניים שלה מלוכלכות? היא הביטה […]
"מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" שאלה הגננת. "כשאהיה גדול", ענה חיים-נחמן, "אני רוצה להיות מאושר". היום, כולנו כבר יודעים מיהו אותו הילד: חיים-נחמן ביאליק. עוגי ועזרא, המפלצות החביבות של […]
יום אחד היה אדם דתי אחד שלצורך העניין נקרא לו שלומי, שלומי עבד בעבודות קבלן, הוא היה אדם ישר מאמין ועובד קשה מאוד לפרנסתו, לשלומי הייתה אישה שאהבה אותו מאוד […]
נטועה באי די קצר שמוקף במוות. האוקיינוס סביבו מפתה, הגלים שוצפים בצבעים אקזוטים תחת השמש הקופחת, המפצירה בי לצלול בהם. אני לא אכנע לרצון אני לא אכנע לרצון אני לא […]
מחברת מחשבות יש לה חשיבות רבה למחברת המחשבות, אכתוב בה רק מחשבות טובות ונעימות, אכתוב בה על חלומות ותקוות, אכתוב בה איחולים וברכות. ומה עוד ניתן לכתוב במחברת זו , […]
דרושה אישה, דרושה במידה רצויה, אפילו בדעה חצויה דרושה כאוויר, וישולם כל מחיר כזאת עם נוף למרפסת עיניים, חלונות. ושיודעת להגיף את התריסים, לכסות סדקים אישה שיודעת להיכנס לצורה, חדה […]
"הוא ישראלי?" "לא". "הוא זמר?" "לא". "הוא מעל גיל 40?" "לא". אוף נו..! סבא בוא נשחק משחק אחר.. המשחק הזה משעמם טילים!" השעה כבר היתה 1 לפנות בוקר והאף שלי […]
אמא פורקת את הקניות מהסופר. על פניה נהיית הבעה מוטרדת כשהיא שומעת מה אני אומר לאבא. היא מניחה שתי שקיות, אחת בכל צד, על הרצפה. "אני?" בקולה פליאה, "אני לא […]
כבר אחרי חצות, והיא עדיין מסתכלת עליי באותו מבט ריקני ואדיש, ליטפתי את שיערה השחור והרך, קירבתי אותו לאף שלי והסנפתי אותו, השיער שלה הריח כל כך טוב, בדיוק כמו […]
אמא יושבת על הספה , השמיכה ליידה , כי כה קר . אבא בחדרו נועל שוב את הדלתות ועיניו נעצמות … כי כל כך רועש ושוב צעקות ריבים וויכוחים על […]
הוא המשיך להתלבט, ולבסוף החליט ולחש לכלב: "אתה מסוגל להסתדר לבדך." אמר והניח את הכלב על האדמה, הוא הביט בו בעיניים עצובות, והלך לאיטו. אנדי נכנס לרכב והשוטרים נהגו עד […]
"אני יכולה לאמץ את הכלב הזה, אמא?" שאלה הילדה בת החמש. "לא, הוא בטח עם מחלות," ענתה אמה. "בואי הביתה, הכנתי לך את האוכל שאת אוהבת.." החזיקה ביד ביתה והן […]
האנשים מוזרים כשאתה מוזר, או זר, או מנוכר לעצמך, והכול סובב סביב האצבע המלוקקת של ההמון, גאונות שקרית ושוקו בקרטון. אתה מתנצל בפני המתחולל בפניו המשתנות ללא הרף של המתהולל, […]
אנחנו חברה צבועה ואני חושב שאתם יודעים את זה. לאף אחד אין כאן אומץ לקום ופעם אחת אפילו לשנייה להיות כמו שהוא באמת. מרוב שאנחנו עסוקים במה שאחרים חושבים עלינו […]
.Nobody asked you if you have liked to be born From the first moment you emerge from your mother’s womb, you have needs, desires, .and feelings Your mental and physical […]
"ובכן, זהו זה" אמר הנשיא אובמה. "זה הרגע הגדול שלנו". "אני חושב שאתה צריך ללחוץ, אדוני הנשיא," אמר הגנרל דרידל. הוא היה איש עגול ושמן עם מדים מלאים בעיטורים ומשקפי […]
נפרדנו. אחרי שהכרנו כל כך הרבה שנים למדנו אחד על השני את מה שמעציב אחד את השני ,מה שמעלה לה את החיוך על הפנים, מה שגורם לו לצחוק סתם ככה […]
מה חברה ? אני בכלל טיפוס של ידידים.. על בנים אפשר לסמוך יותר אם הם גם לוקחים אותך בתור ידידה עד הסוף.. כמובן שיצא לי לאבד ידידים בגלל שהם התאהבו […]
ביום סגרירי אחד, יצא איש נחמד לטיול קצר עם מעיל ומטרייה. האיש טייל לו, נשם את האוויר הצח, עד שלפתע עיניו פגשו בבחור מסכן, אשר ישב על הספסל הבלוי שבחורשה, […]
תמיד כאשר אני מסתכלת במראה אני יכולה רק לדמיין את מי שהייתי יכולה להיות. מוצלחת יותר, יפה ביותר אך לא כי זו אינה מי שאני. שיערותי הזהובות משתקפות במראה, בוהקות […]
ורד שחור, לעולם לא נבל יושב בפינת החדר ללא אגרטל. ורד שחור, רך כקטיפה עדינה שוכב בפינת החדר בין צבעי פרחים מיוחדים במינם. כי אמר בגן העדן ככל נשמור על […]
היה הייתה פעם עיר בשם "עיר הילדים", ילדים רבים עזבו את ביתם בכדאי לחיות בעיר הילדים שתמיד חלמו עליה. הכל התחיל בילד אשר לא מצאו חן בעינו החוקים והכללים בבית […]
אני מוחה! כי האמת היא שאני בכלל לא מבין אנשים שמתלוננים על המוות, בוכים כאילו הוא דבר לא 'פייר' ולא מובן או אפילו בצורה אבסורדית למדי מפחדים ומשקשקים מפניו. הרי […]
הרגע הזה שאתה מוותר , אתה מרגיש שאתה כבר לא יכול יותר הראש שלך לא עובד והרגליים שלך עוד שנייה מתמוטטות ואז משום מקום בא האור שלך , אתה לא […]
אנחנו יושבות ליד עץ השקדייה , המקום הקבוע שלנו כבר עשר שנים . אני מסתכלת על עיניה . מביטה בעיניים שמשקפות שנים של חברות , אהבה , ריבים , כעסים […]
מוסר השכל לחיים
יש הרבה דרכים ללמוד: אפשר לשבת בכיתה ולהשתעמם עד מוות, ואפשר לשמוע ולקרוא סיפורים שילמדו אתכם דברים שלא לומדים בבית הספר, במכללה או באוניברסיטה. סיפורים עם מוסר השכל מתארים בדרך כלל סיפורים אישיים של איכר, תלמיד חכם ואפילו חיות, ומתוכם אנחנו צריכים ללמוד ולהכיר את הטבע האנושי. לדוגמא: כולנו מכירים את המשל על העורב, השועל ופרוסת הגבינה. משלים הם דרך מצוינת ללימוד וחינוך, בעיקר של ילדים.
סיפורים עם מוסר השכל יכולים להיות מותחים, עצובים או שמחים ומצחיקים – אבל העיקרון החוזר שבהם הוא אחד: בסוף הסיפור ישנה מסקנה חדשה שלא יכולנו ללמוד או לדעת אותה בהתחלה. מסקנה זו הופכת לתובנה שאיתה נישאר לכל החיים, ואולי נעשה בה שימוש כאשר ניתקל במקרה דומה במהלך החיים.
איך מספרים סיפור עם מוסר השכל?
רוב סיפורי מוסר ההשכל הם סיפורים ואגדות ישנות שלעיתים מגיעים מארצות רחוקות: סיפור על איכר מאירלנד, לוחם סמוראי יפני או אריות ושועלים. בדרך כלל הסיפור יהיה קצר מאוד עם טוויסט בעלילה ממש בשורה האחרונה. כדי לספר את הסיפור בצורה טובה צריך לשים לב לפרטים הקטנים ולתיאורים שיוצרים את המתח בסיפור. השומעים צריכים להיות קשובים ומרותקים ולהזדהות עם הדמויות בסיפור קצר זה. חשוב מאוד להפריד ולהדגיש את התובנה (המסקנה) המתקבלת מהסיפור כדי שהקוראים והשומעים יוכלו להבין אותה ולקחת אותה איתם להמשך חייהם.
