דַּפִּים

eliranmal 16/08/2009 1703 צפיות 9 תגובות

הַשּׁוּרָה הָאֲחוֹרִית.
וְאַתָּה מֵבִין אֶת הַהֶפְרֵשׁ בֵּין סִפֹּרֶת לְשִׁירָה. אַתָּה מַמְתִּיק אֶת הַקָּפֶה. הִתְרַגַּלְתָּ שֶׁלֹּא, אֲבָל לִפְעָמִים, אַתָּה רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ אֶת כָּל מַה שֶׁאַתָּה יוֹדֵעַ. הָפַכְתָּ סְכֶמָטִי.

לַעֲשׂוֹת הַכֹּל בְּדֶרֶךְ מְסֻיֶּמֶת, לְהִתְבָּרֵג לְכֻרְסַת הָאִישִׁיּוּת שֶׁלְּךָ בְּאִי נוֹחוּת מֻפְרֶזֶת. זוֹ לֹא טֶרִיטוֹרְיָה טִבְעִית בִּשְׁבִילְךָ, אֲבָל מִתְאָר הָרִפּוּד תּוֹאֵם אֶת קוֹנְטוּר הַתַּחַת שֶׁלְּךָ. זֶה לֹא מֵזִין לִרְאוֹת טֶלֶוִיזְיָה, אֲבָל הֶרְגֵּל נַעֲשָׂה טֶבַע.
שְׁתֵּי לְגִימוֹת מְהִירוֹת, רְווּיוֹת בִּגְבִישִׁים מְתוּקִים שֶׁאֶפְשָׁר לִנְשֹׁךְ. סֻכָּר מִתְפַּצֵּחַ לְךָ בֵּין הַטּוֹחֲנוֹת כְּמוֹ פּוֹלֵי קָפֶה דֶּרֶךְ סַכִּינֵי הַמַּטְחֵנָה. לֹא.
כְּמוֹ גַּרְעִינֵי דָּגָן פְּחוּסִים בֵּין אַבְנֵי רֵחַיִם.
אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעוֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זַיִת שֶׁמֶן וּדְבַשׁ.
צִטְּטָה מִגַּב שַׂקִּית הַמְּשַׁוֶּקֶת תּוֹרָה וְאַלְכּוֹהוֹל. הַהֶבְדֵּל הוּא בַּזִּקּוּק.
בֵּין כָּל נִתּוּק לְזִוְוּג מֵהָעֵט אֶל הַדַּף מַתְרִיסוֹת עֲשָׂרוֹת שֶׁל שְׁנִיּוֹת, מְצָּוְחוֹת בְּאַלִּימוּת כְּמוֹ אַזְעָקַת שְׂרֵפָה בִּנְסִיעַת מַעֲלִית שֶׁל בִּנְיָן בּוֹעֵר. לֹא.
כְּמוֹ פַּעֲמוֹן עַל כִּידוֹן הָאוֹפַנַּיִם הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלְּךָ, בְּלִי גַּלְגַלֵּי עֵזֶר, אַבָּא מַחְזִיק – לֹא מַחְזִיק בַּמּוֹשָׁב.

בִּפְּרוֹזָה זֶה קַל יוֹתֵר, מְתַגְמֵל פָּחוֹת. פּוֹאֶמָה אַתָּה צָרִיךְ לְהַסְמִיךְ לִכְדֵי רֵכֶּז מָתוֹק וּמְצֻמְצָם. אַתָּה הוֹפֵךְ אֶת הַדַּף וּמֵבִין שֶׁמּוּטָב לְךָ לְהַתְחִיל לְשַׂרְטֵט תָּכְנִית לַחַיִּים הָאֵלֶּה שֶׁלְּךָ מֵאֲשֶׁר לְתַכְנֵן אֶת הָעַמּוּד הַבָּא אוֹ אֶת שְׁאָר הָעֶרֶב. לַצֵּאת מִתַּבְנִית, לְהִכָּנֵס. לִלְגֹּם אֶת הַמַּשְׁקֶה, לְצַקְצֵק.
לְהַקְשִׁיב לְמִישֶׁהוּ מַקְשִׁיב לְמִישֶׁהוּ אַחֵר, בְּלִי רָצוֹן, מְחַכֶּה שֶׁיִּסְתַּלֵּק כְּבָר עִם רְצוּעַת הַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ וּבְקִצָּהּ עוֹד זוּג אָזְנַיִם עֲיֵפוֹת, וְקַר לָהֶן.
תַּעֲבֹר פְּנִימָה. אַתָּה קוֹפֵא מִקֹּר, אֲבָל הַנּוֹחוּת הַמְּאֻלֶּצֶת מְרַתֶּקֶת אוֹתְךָ לְכִסֵּא הָעֵץ הַמְּרֻבָּע, הַמְּצֻפֶּה סִינְתֶּטִיקָה לְבָנָה וּפְּלַסְטִית שֶׁל פוֹרְמַיְקָה. בִּפְנִים הַדַּף מֻצָּב גָּבוֹהַּ יוֹתֵר. גַּם הַכִּסֵּא. עַל הַבָּאר זָוִית הָעֵט מִתְחַדֶּדֶת וְהַכְּתָב שֶׁלְּךָ מִשְׁתַּנֶּה. גַּם הַסִּגְנוֹן. אֵצֶל הַכֶּלֶב הַשֵּׂעָר סוֹמֵר מִקֹּר, לְפִּינְגְּוִינִים מָשׁוּחַ שֻׁמָּן עַל הַפַּרְוָה. חֲסִינֵי כְּפוֹר אַנְטְאַרְקְטִי. טוֹרְפֶּדוֹ אוֹקְיָאנוֹדִּינָאמִי.
תְּנַסֶּה לַחְשֹׁב עַל תָּכְנִית. הַפֶּה שֶׁלְּךָ רַק מִתְמַלֵּא עָשָׁן בְּטַעַם לְוַאי שֶׁל אָנִיס. לֹא שָׁתִיתָ הַיּוֹם, זֶה רַק זִכָּרוֹן יָשָׁן שֶׁנִּפְלַט לְדֻגְמָה חוּשִׁית. תִּוָּכַח שׁוּב וְעוֹד שֶׁמִּצְטַבְּרִים לְךָ חֲלוֹמוֹת עֲטוּפִים בִּתְחוּשָׁה שֶׁל מַחֲנָק. חַלּוֹנוֹת מְכֻסִּים בְּשִׁכְבָה שֶׁל אָבָק.

כְּשֶׁאַתָּה מְסַפֵּר אֵין צֹרֶךְ לִבְרֹר מִלִּים בְּנָפָה, אַתָּה חָפְשִׁי לְשַׁדֵּךְ אוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַכִּיר. אֲבָל בְּחֹפֶשׁ יֵשׁ לִנְהֹג זְהִירוּת יְתֵרָה. הוּא נוֹחַ לְהִתְפּוֹגֵג, וְלֹא מִתְחַשֵּׁק לִי לְהִשָּׁאֵר בּוֹדֵד שׁוּב.

דַּפִּים
דרוג הסיפור 4.7 | 3 מדרגים

תגובות (9)

מדהים.
פשוט מדהים. הקטע הזה חדר לעומק וכ”כ התחברתי אליו,
וגם המשימה הלא קלה של ניקוד מאוד הרשימה אותי ותרמה לקריאה ולהבנה של הגשת הטקסט.
מגיע לך בחירת העורכים.

30/04/2013 03:43

תודה אביג’ולי, טוב לשמוע שמצאת בו משהו. כשזה נכתב הייתי בטוח שאף אחד לא יתחבר לזה..
והניקוד – זה לא חוכמה – השתמשתי בעורך טקסט בעל יכולות ניקוד מופלאות (כמובן ששכחתי את שמו).

30/04/2013 15:13

איך עתה עושה עם ניקוד?

01/05/2013 00:00

יפהיפה, לא מהעולם הזה.

07/05/2013 10:28

וואו, פשוט וואו!
זה נפלא ועמוק

15/10/2013 11:35

טוב, אני אנסה להיות מעשי יותר.
הכתיבה נפלאה, ואני יכול להקיש מיהו המספר בדיוק אף על פי שבמבט ראשון הסיפור נראה מעורפל ביותר. המספר הוא ממה שהבנתי מעין סופר מתוסכל, אדם בוגר שמנסה להטביע את כתיבתו הכושלת באלכוהול ולהעביר לקורא את המסר איך זה בדיוק לנסות ולכתוב סיפור. המורה שלי לספרות טוען שכל מי שקורא סיפור יכול לעשות מהסיפור מה שבא לו ולהבין אותו איך שהוא רוצה ‘כי זו אומנות’. אם תשאל אותי-שטויות. אני צריך לדעת בדיוק מה הייתה כוונתו של המחבר (במקרה זה, אתה) ולא אני אשתגע. אם לא תתקן את הטעות הנוראה שלי (אם יש כזאת) ברגעים אלו ממש אני אהיה לקראת התאבדות. מה לעשות, אני מוכרח לדעת את הפירוש. חוץ מזה, סיפור נפלא, כל הכבוד.
בכבוד רב (ואני כרגע עומד על אדן החלון, אז תמהר),
אינטלקטואל חביב.

01/11/2013 13:44

מדהים

12/11/2013 14:10

הסיפור הראשון באתר, וואו, מדהים, 6 שנים עברו…
וואו פשוט מדהים !

17/02/2014 03:16

הסיפור הראשון באתר.
איזה דברים מופלאים היו כאן פעם…

05/04/2014 12:48
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך