Edenashley
"אגדות הענק הירוק" הוא הסיפור השלוש-עשר מתוך אוסף סיפורים קצרים על גברים בודדים.

אגדות הענק הירוק

Edenashley 10/04/2019 184 צפיות 2 תגובות
"אגדות הענק הירוק" הוא הסיפור השלוש-עשר מתוך אוסף סיפורים קצרים על גברים בודדים.

ענני אדים ממלאים את האוויר. בקושי ניתן לראות מבעדם. כמו מתוך אגדת ילדים ישנה, מעבר לעננים מסתתר אגם שלם בתוך האמבט. שני ברווזי גומי שראו זמנים יפים יותר, צפים בסרבול בין פסי קצף על המים. הוא מושיט את ידו אל עבר בקבוק בצבעי ורוד ותכלת ושופך ממנו אל המים. קצף חדש מתגלה, עולה במהירות על גדותיו, מסיט את שני ברווזי הגומי מן המסלול המתוכנן.

היד השנייה מסבנת את הגוף, מתמקדת באזורים ספציפיים, גורמת לברווזים לברוח לכיוון הרגליים. לא נראה שהוא הולך להזיז אותן בקרוב. על התקרה מצויר קומיקס ענק של גיבורות על. הוא הכי אוהב את She-Hulk- הירכיים שלה הן מעצמה בעיניו. היא הבולטת ביותר מבין כל השאר, ולא רק בגלל הצבע שלה. הוא ממשיך לסבן את עצמו, הפעם בזריזות מתגברת עד שגל קצף נוסף מתגלה על פני המים.

הוא נאנח ומתרומם מן האמבט. אאוריקה ברוורס. הוא פותח את פתח את הביוב, מאפשר למים ולקצף הסמיך להתנקז. הברווזים במערבולת, אך נראה שהם כבר רגילים לכך. הוא מתנגב היטב, רואה פיסות אחרונות של עור מתקלפות יחד עם המגבת הקשיחה. הוא שולח מבט אחרון אל עבר הבחורה הירוקה שלו ומכבה את האור.

היום זהו יום מיוחד. הוא כבר מזמן הבין שבחורה כמותה לא תסתכל עליו בחיים. אבל היום הוא הולך לקנות אקדח. למקרה שיום אחד הוא ייתקל ברחוב בעלמה במצוקה ויציל אותה. She-Hulk בוודאי תרצה לצאת עם גיבור-על אחר. אז מה אם הוא לא ירוק, או אם אין לו כוחות על-טבעיים, הוא גיבור אנושי. בלי קורי עכביש, בלי ידי פלדה, גיבור פשוט.

אקדח כסוף וקטן מתחבא כעת בפס שבין הכרס והאגן שלו. הכרס מסתירה את האקדח כמעט בשלמותו, את שאר העבודה עושה החגורה. הוא לובש ז’קט מחויט מעל חולצה אדומה של הפלאש. אין לו מושג למה אבל הפלאש תמיד הצטייר בעיניו בתור גיבור העל האמיתי ביותר. עכשיו הוא מוכן לצאת אל הרחוב.

הוא משוטט ברחובות, מביט ימינה ושמאלה מספר פעמים עד שהוא מבין שהוא גר בשכונה הכי משעממת בעיר. מה כבר קרה כאן? ילד גנב מסטיק מהקיוסק? הוא צריך ללכת לשכונה מסוכנת יותר, הוא חייב לתת הכל על מנת לכבוש את אהובת ליבו. לא שיש לו מושג היכן היא גרה, אבל היא כבר תמצא את הדרך אליו כשהוא יהיה מפורסם. אולי יש מפגשי גיבורים?

בכניסת לתחנת הרכבת התחתית, הוא חולף על פני דוכן עיתונים. שלוש חוברות קומיקס מבצבצות מן הפינה השמאלית, היא לא שם. נו ברור, היא עסוקה בדברים יותר חשובים מלהצטלם למגזינים. הוא יכול לדמיין אותם בתור הזוג המפורסם החדש, חומקים בלי סוף מצלמי הפפראצי, חובשים מסכות, כובעים ומשקפי שמש מסוגננים.

הרכבת משתהה בכל תחנה ותחנה. הוא לא יכול לשבת יותר. כאשר בחור מבוגר מלווה במקל נכנס, הוא מנצל את ההזדמנות כדי לעמוד. לפני שיבה תקום. הוא כבר מרגיש גיבור. הזקן מחייך לעברו אך מהנהן לשלילה, נראה שהוא רוצה להרגיש גיבור בעצמו. “לא, לא, לא, אתה חייב לשבת” הוא אומר לבחור הזקן שלא מבין מה פשר העניין. “גיבור מתבטא גם במעשים הקטנים” הוא חושב לעצמו תוך כדי שהזקן מתיישב במקומו.

בסוף היום הוא שב הביתה, היישר אל המקלחת. הוא לא רעב לשום דבר אחר. היא מחכה לו באמבטיה, לא זזה לשום מקום. גם הוא לא. הוא שוכב באמבט כשהישבן שלו דבוק אל הקרמיקה הישנה. הוא שונא שזה קורה, אבל זה שווה את זה. הוא שוכב סטטי, בדיוק מתחתיה. היא מסתכל לו בעיניים בזמן שברווזי הגומי מסיטים את מבטם.

אותו הדבר קורה גם ביום שלמחרת, רק שבמקום בחור מבוגר, מדובר בנער מקועקע עם רגל שבורה. הילדים האלה והצעצועים על הגלגלים. לא נמאס להם? הוא צריך אירוע גדול, לא יכתבו בעיתון על בחור שקם לאנשים ברכבת.

הלילה במקלחת האאוריקה במצב דרייב כשעולה בראשו רעיון נפלא. הוא יפברק. הוא ילך לבנק, יבצע את השוד, יחזור בתור הגיבור ויחזיר את הכסף. כך כולם יוצאים מרווחים. וחוץ מזה, את האקדח כבר יש לו. למחרת הוא קונה כובע גרב שחור, גוזר חורים לעיניים ולשפתיים בעזרת מספריים. מדי פעם הוא מבריח מבט לעברה, שצופה בו בסקרנות. הוא משתדל שלא להביט בה, הוא חייב לישון טוב הלילה.

סניף הבנק שבקצה הרחוב ידוע בהיותו שקט, התורים כמעט ולא קיימים. לפעמים הוא חושב שאפשר להקים בית קפה קטן בתוך הסניף, עבור אנשים שרגילים לעבוד על המחשב שלהם ולתפוס מקום בבתי הקפה למשך שעות על גבי. הוא מחייך מהרעיון המבריק שעלה בראשו. הוא על הגל. הוא הולך בקצב רגיל, משתדל שלא להיראות חריג כשהוא מתקדם לכיוון קצה הרחוב.

תאונת שרשרת מימינו. אין לו זמן לזה עכשיו. יש לו גיבורה להרשים. הוא ממשיך בהליכה הקצרה עד שמגיע לכניסה. דלת אוטומטית מסתובבת. הוא נכנס באיטיות, מסתובב סביב הדלת פעמיים. הוא חייב להסדיר את הנשימה. הוא לוקח סיבוב שלישי ולבסוף נכנס לבנק. הוא שולף את הכובע מכיס המעיל ואת האקדח מתוך הכרס. הוא הולך בזריזות לעבר שושי, הפקידה שהוא אוהב, משתדל שלא להביט בה בעיניים. היא עדיין לא מבחינה בו, רק נוגסת ביס קטנטן מתפוח עץ אדום.

“ידיים למעלה! תוציאי לי את כל הכסף שיש לך בקופה! עכשיו!” הוא צועק לעברה. היא המומה, לא מתפקדת. “או שאני יורה!” הוא ממשיך. שושי פותחת את הקופה במהירות ומניחה ערימות של שטרות על הדלפק. נו באמת, הוא לא הביא מזוודה. איזה מן שודד הוא?. הוא נרגע ונזכר שהוא לא. הוא גיבור. הוא משאיר את הכסף על הדלפק תוך כדי שהוא מכוון לעברה את האקדח. “איפה השירותים שלכם?” הוא שואל. שושי מצביעה לכיוון דלת לבנה עם סימן ברור של שירותים. היד שלה רועדת.

הוא הולך בזריזות לשירותים, מסיר את כובע הגרב מעליו וזורק אותו לפח. הוא פותח את הז’קט שלו, חושף את החולצה האדומה של הפלאש. הוא לוקח אוויר ויוצא החוצה בחיוך, אוחז באקדח. מבלי להספיק לצאת החוצה, שני שומרים אוחזים אותו מאחור, אוזקים אותו באזיקים. “מה? מה אתם עושים? אני באתי להציל את המצב!”

“תציל את המצב מול השופט” אחד השומרים זורק לעברו. הוא מביט בשושי פעם אחרונה, שהפעם מזהה אותו.

מזה חודש שהוא בתא המאסר. היא לא באה לבקר אותו. ברור. מי יבוא לבקר פושע? הוא שוכב על המיטה הקשה, מרגיש איך המזרן הדקיק כושל מלבודד בינו לבין ריבועי הברזל של בסיס המיטה. עיתונים ישנים מצויים על הרצפה. התמונה שלו מודפסת באחד מהם. האירוניה לא מצחיקה אותו. הוא ממשיך לפשפש בעיתונים עד שהוא מבחין לפתע בחוברת קומיקס של גיבורות על. היא לא נמצאת על השער. נו ברור, היא עסוקה בדברים יותר חשובים מלהצטלם למגזינים. הוא מדפדף עד שהוא רואה אותה. תמונה קטנה, היא לא מחייכת. היא תמיד כה רצינית. הוא תוהה לעצמו מה היא הייתה חושבת על הציור שלה אצלו באמבטיה, תוך כדי שהוא שולח את ידו אל עבר התחתונים, מעניק לה את הכבוד שמגיע לה.

אגדות הענק הירוק
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (2)

מעניין וקסום

10/04/2019 12:16
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך