אני בסדר

עוד חיוך ועוד חיוך ועוד חיוך ועוד אחד ואני כמעט נשברת. החיוך נשאר והדמעות כמעט זולגות אבל אני מתגברת. ממצמצת במהירות. הכל בסדר, תפסיקו לפנות אליי.
החיוך כבר כמעט מתעקם ואני ממהרת לצאת החוצה, מהמבנה שסוגר עליי עם האנשים שסוגרים אותי. מתהלכת במסדרון לבחוץ, לנשום אוויר.
עוד חיוך לאישה הנחמדה שמחייכת לכולם כאלו החיים נוצצים. אולי שלה. או שזאת הדרך שלה להתמודד עם המציאות – הכחשה.
אני כבר כמעט מגיעה לסוף המסדרון ואז עוד חיוך.
אני מרגישה כאלו החיוכים שוברים אותי במקום לעשות לי טוב.

אני בסדר
דרוג הסיפור 4 | 3 מדרגים

תגובות (4)

יש רגעים שבהם אני ממש יכולה להזדהות איתך.

08/06/2021 17:06

את כותבת כל כך נכון וחכם ומדויק שאני מרגישה אני ממש איתך

09/06/2021 11:10

סיפור מלא כאב ואני ממש רוצה לדעת איפה היא נמצאת, ממה היא בורחת ולמה החיוכים מכאיבים לה.

13/06/2021 07:33

וואו איזה מרגש וכיף לשמוע 3>
תודה רבה על התגובות שלכם

14/06/2021 08:44
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך