hasafranit
בעקבות הסיפור הקודם שלי, החלטתי לכתוב את התחושות שלי לאחר הכתיבה של התחושות הקודמות שלי. (מבלבל, אבל הגיוני באופן מחריד). אז החלטתי לשחרר. הכל. והבנתי איזה כוח זה. איזה כוח אדיר זה לדעת לשחרר ולא להתייחס לכל פיפס כעל פצצה אטומית. לכן, מנסיוני הדל בשחרור, אני ממליצה לכולם להתחיל לשחרר. לא לעזוב, אלא להנות. ''לט איט גו'' - כמו שאמרה גיבורת דיסני. (הסיפור/ קטע הכי קצר וזריז שכתבתי אי פעם, אשמח לחוות דעת). :) שבת שלום

להשתחרר.

hasafranit 21/05/2021 172 צפיות 7 תגובות
בעקבות הסיפור הקודם שלי, החלטתי לכתוב את התחושות שלי לאחר הכתיבה של התחושות הקודמות שלי. (מבלבל, אבל הגיוני באופן מחריד). אז החלטתי לשחרר. הכל. והבנתי איזה כוח זה. איזה כוח אדיר זה לדעת לשחרר ולא להתייחס לכל פיפס כעל פצצה אטומית. לכן, מנסיוני הדל בשחרור, אני ממליצה לכולם להתחיל לשחרר. לא לעזוב, אלא להנות. ''לט איט גו'' - כמו שאמרה גיבורת דיסני. (הסיפור/ קטע הכי קצר וזריז שכתבתי אי פעם, אשמח לחוות דעת). :) שבת שלום

התחלתי לשחרר. לשחרר הכל. אותו, את הפחדים, את הריבים, את הכעסים, את העצב, את הפגיעות.
התחלתי להבין שלשמור בבטן זה לא בריא. הבנתי שרק לחשוב בלי לעשות זה לא טוב. הבנתי שכדי שאני אוכל באמת ליהנות, אני צריכה לשחרר, וכדי שאוכל לשחרר, אני צריכה להתגבר.
הבנתי שעם כל הפחדים שיש לי, אני צריכה להתגבר עליהם. חיים רק פעם אחת, ואני רוצה שהפעם היחידה הזאת תיהיה כיפית.
הבנתי שמשחקי אגו זה לא טוב. לא לי ולא לו. לי זה לא טוב כי אני צריכה לשחרר, וזה או עכשיו או אף פעם. לו זה לא טוב, כי… אני לא יודעת, אני לא באמת מבינה אותו, או את מעשיו ומניעיו. לכן אני צריכה לשחרר, כי זה לא בריא להיות כלואה בין מחשבותיי כל היום. בהתחלה, חשבתי שמשמעות המילה לשחרר היא לעזוב, וכיום אני מבינה שלא. בשבילי המילה לשחרר משמעותה חופש, כיף, הנאה. בלי התחבטויות במה לענות, באיך להיראות, במה לעשות. כל אלה נחשבים בעיני לכבלים שקושרים אותי, ומונעים ממני את ההנאה והשחרור בחיים.
לפעמים אני מדמיינת את השחרור כאי רחב מלא חול לבן רך, עם ים תכול וצלול, וברקע עצי קוקוס.
בפעמים אחרות אני מדמיינת את השחרור כדמות חיה. מין דובי גדול שעומד מאחוריי ומחכה לאות אישור ממני. יש גם פעמים שבהן הדובי הגדול הופך להיות האלטר אגו שלי, מין בחורה משוחררת וכיפית, שכאשר אני משתחררת אני נהפכת להיות היא.
למרות שרק עכשיו התחלתי להשתחרר, אני מרגישה הקלה רבה. כאילו אני משוחררת כבר שנים.

להשתחרר.
דרוג הסיפור 5 | 5 מדרגים

תגובות (7)

ממש אהבתי.
נראה לי שגם אני אנסה בקרוב.

21/05/2021 14:12

יש הרבה אופטימיות ותקווה בתיאור שלך. אני באמת מאמין ששיתוף מקל עלינו.

מילה קטנה מהניסיון האישי שלי, שאני מקווה שהוא רק שלי. לפעמים יש בהתחלה של התהליך איזה שחרור באמת גדול, ותחושה נפלאה, אופוריה, אבל אחרי שזה עובר, לפעמים התחושות המקוריות חוזרות, ונוצר תסכול וחוסר אמון בתהליך.
התהליך יכול להיות לפעמים ארוך, ויש בו עליות וירידות. המטרה שלי היא לא לייאש. להיפך. אני גם חושב שיש בכל זאת גבול מסוים למה שמשתפים כאן. נראה גם שבדברים שכתבת כאן, יש מחסום מסוים שלא רצית לחצות, וזה בסדר גמור. לפעמים צריך לעבור את זה עם אדם אחד שעליו אנחנו סומכים (כן. ראיתי שיש לך קושי שם. מזדהה לגמרי).

שוב, אני מקווה שזה רק שלי, ובכל אופן שיהיה בהצלחה, ואם בכל זאת תזדקקי למילת עידוד מפעם לפעם, את מוזמנת תמיד לפנות. אשתדל להיות בסביבה.

21/05/2021 23:59

תודה רבה לשניכם..
חזרתי לקטע ואני עדיין מנסה להבין איזה מחסום לא רציתי לחצות… אשמח אם תסביר לי.
גם לגבי הקושי :) (לפעמים אני לא מצליחה להבין את עצמי ואת המשמעות מתחת למילים גם אחרי שכתבתי אותה)…
תודה על התמיכה, אם אצטרך עידוד כמובן שאפנה.
:)

22/05/2021 11:36

הי. כמו שרשמתי, יכול להיות שאני רק משליך מהקשיים שלי, אבל לפחות אצלי, הצהרת כוונות אף פעם לא עבדה טוב. הייתי צריך לפרט ממש את מה שרציתי לשחרר, לשתף את כל התחושות, והרבה פעמים זה היה ממש לא פשוט.
בעבר ניסיתי לנווט את הטיפול שלי. הייתי מתאר את הקשיים שלי, ומחשבות מסוימות הייתי שומר לעצמי, וחושב שברגע שיעזרו לי להתמודד עם הדברים שבחרתי לשתף, אדע בעצמי להתמודד עם הדברים שפחות רציתי לשתף.
היום אני משתדל שברגע שעולה לי מחשבה בראש ועצמי אומר לי, שאני פחות רוצה לשתף בה, זו המחשבה הראשונה שאני משתף. זה מביך אותי, זה קשה לי, אבל אני יודע שזה גם מה שמשחרר אותי באמת.
אני לא יכול להמליץ לך לשתף את זה דווקא כאן, כי שוב, זה יכול להיות מביך ולא נעים. אפשר חבר קרוב או משפחה. גם זה יכול להיות קשה.
בעבר התחלתי לכתוב את זה כמכתב. לפעמים זה היה כתוב לאדם, שגרם לי להרגיש את מה שהרגשתי. לפעמים שיתפתי כאן ולפעמים לא. לפעמים זה עזר יותר, לפעמים פחות. בסוף להציף דברים זה מה שהכי עזר מבחינתי.
אבל אם את מצליחה לשחרר באופן שלך, ומרגישה באמת הקלה – אז אשרייך.

23/05/2021 14:44

אצלי זה שונה. כמו שאומרים ”מחשבה יוצרת מציאות?” ככה אני.
יש איזשהו חלק בי שמבין שכשאני לא משתחררת קשה לי, אז כשאני אומרת ומכריזה ”אני צריכה להתחיל להשתחרר”, הוא גורם לזה לקרות.
למשל, ממש אחרי שהבנתי שאני צריכה להשתחרר, היה לי הרבה יותר קל.
חוץ מזה, אני ממש אוהבת לשמוע על דרכי התמודדות שונות של אנשים עם אותן בעיות – בערך אותן בעיות.
אז תודה :)

23/05/2021 16:13

קוראת את הקטע שלך וכל כך רוצה לעשות כמו שכתבת. את יודעת, פשוט לשחרר הכול. את הדאגות, הכאב, הצער, וכן, גם את תחושות האופוריה, שמזיקות לי בטווח הארוך. תביני, ניסיתי פעם להשתחרר. באמת שניסיתי. וזה עבד. לפחות לזמן מה. ואז הכול התחיל לחזור, וזה חזר יותר כואב. בתחושות שונות שלא הכרתי ועדיין לומדת להבין. אבל זה נדמה שאת פשוט כותבת על החיים שלי…וזה נחמד שמישהו מבין, מסוגל להזדהות. אני אוהבת את הכתיבה, היא זורמת. לקרוא דברים כאלה בערב יכול ממש לעזור לי, כי אלה השעות בהן הכול מתחיל ונעשה כואב. תמיד יכולה לדבר איתי, אבל לא מבטיחה שאוכל לעזור. שמחה שעצרתי לקרוא את הקטע שלך. השאיר בי משהו שלא היה שם קודם.

24/05/2021 20:29

איך אני אוהבת את התגובה שלך.
אני חושבת שקשה לנו לשחרר – דברים שחשובים לנו. כמו שיש דרכים להבין מי חבר אמיתי ומי לא – יש דרכים להבין מה חשוב לנו ומה לא.
הקטע שכתבתי היה מין הצהרה לגבי העתיד (שלי). ובעקבות הכתיבה, הבנתי שבאמת רוב הדברים שהכאיבו לי, פגעו בי יגרמו לי לתחושה לא נעימה (בעיקר בלילה, גם) הם הדברים שהיה לי הכי קל לשחרר.
למשל כל הקטע על משחקי האגו שיש ביני לבינו – וויתרתי עליהם, בעיקר וויתרתי עליו, והרבה יותר טוב לי עכשיו. יכול להיות שזה זמני, יכול להיות שזה לנצח, אני עדיין חושבת שזה עדיף מלהיות פגועה וכאובה.
:)

25/05/2021 15:55
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך