עולם של שקרים

נועה 18/08/2021 145 צפיות 3 תגובות

מה שנשאר ממני זה קצת. אבל האם קצת זה מספיק בשביל לבנות עוד קצת?
ואם ארד מההר ואפגוש מישהו, האם אוכל לפתוח את ליבי בכנות? ללא שקרים?

לפעמיים קל יותר לבנות שקר. להמציא דמות אחרת, מישהו שהיינו רוצים להיות. ואז האדם השני מאמין לזה. והוא מחייך ומספר לנו קצת עליו, ואז עוד קצת.. ופתאום הבועה מתפוצצת. האדם הזה הוא כל מה שאנחנו היינו רוצים להיות ולעשות. איזה קשה זה… זה קשה להיות ליד מישהו ולנסות לאהוב אותו בכנות, כשכל מה שהאני האמיתי שלנו חושב זה כמה היה נחמד אם הייתי כמוהו… או כמוה. כמה נחמד לו היה לי פרצוף כזה יפה, שיער כזה או אחר, שיניים לבנות ומושלמות, אף יותר קטן ועיניים יותר יפות.. כמה נחמד לו הייתי גדול. חזק. לא פחדן מול העולם. מגשים מטרות אחד אחרי השני.. כמוהו.. או כמוה. כמה נחמד לו הייתי יכול לשכוח אנשים שפגעו בי ולמצוא נחמה אצל אנשים אחרים וככה להתקדם בחיי. כמה נחמד לו הייתי מישהו אחר. כמוהו… או כמוה.

לא מזמן ישבתי באחד מהמושבים האחרונים באוטובוס ובדיוק עלתה מישהי כזאת.. מישהי שבעיניי הייתה ההפך הגמור ממני. בפיזיות ובאופן הדיבור וההליכה והביטחון.. זה לא שאני חסרת ביטחון, זאת אומרת בעבר הרחוק כן הייתי, ומאוד. אבל היום הרבה פחות. למעשה, כבר כמעט בקושי. אז הסתכלתי עלייה וחשבתי לעצמי, בחורה כמוה… כמה נחמד לו הייתי היא ליום אחד. כמה בטח נחמד להתעורר בבוקר ולא לדאוג לגבי המראה שלך, כי ברור, הרי יש לך את השיער הכי יפה שיש ואת הפנים הכי יפות שיש, ובנוסף את גם בעלת ביטחון ויש לך גוף מדהים. אז בטח נחמד להתעורר בבוקר ולדעת שאלוהים לא פסח מעלייך.
אבל המחשבה הזאת עברה לי בראש ונשארה בדיוק לחמש דקות. למה? כי חשבתי, אולי… אולי הבחורה הזאת היא בעצם גם שקר? אולי גם היא ירדה מההר, פגשה מישהו ובנתה לה שקר? היא יפה, זה לא ניתן לוויכוח אבל מאחורי היופי, אולי מסתתר לו משהו אחר? אולי בזמן שאני מביטה בה וחושבת כמה נחמד לו הייתי היא, היא מביטה בי וחושבת כמה נחמד לו הייתי היא?

אז חשבתי.. חשבתי שאולי האדם השני הזה יכול להיות כמוני. ובאופן אירוני, אולי הוא גם מסתכל עליי וחושב בדיוק מה שאני חושבת עליו, או עלייה.
נכון. להיות כנה זה קשה. זה קשה בעולם כזה של שקרים.

עולם של שקרים
דרוג הסיפור 4.6 | 5 מדרגים

תגובות (3)

מחשבות הסוג הזה עוברות לי כבר שנים בתוך הראש, ומעולם לא אזרתי אומץ לשאול מישהו האם כל מה שהוא נותן לשאר לראות, זו בעצם העמדת פנים. אני חושבת שהשאלה הזאת, התהיה הזאת, ממש נתנה לי משהו להיאחז בו. כי אם האדם חושב שהוא צריך להסתיר משהו, אולי זה אומר שהוא לא מושלם כמו שהוא נראה. וזה, באופן נוראי ואנוכי כלשהו, נותן לי תקווה.

19/08/2021 18:21

    היי אתנה (?) מקווה שרשמתי את שמך נכון. תודה על התגובה!

    אני לא יכולה להיות בטוחה שכולם מעמידים פנים, אולי יש כאלו שבאמת מאושרים ומרוצים מעצמם ומהחיים שלהם אבל אני בטוחה ב100% שאף אחד לא מושלם, גם אם מבחוץ נראה כך. תמיד כשאני ברחוב אני מסתכלת על האנשים וחושבת לעצמי שאולי.. אולי להיות אני זה לא כל-כך נורא כשמסביבי יש עולם של של שקרים והעמדות פנים. אם לא כולם אז הרוב כן. במיוחד בעולם של היום ששואף ליותר מושלמות מאי פעם…

    20/08/2021 11:38

הי, נועה.

התחברתי לפסקה הראשונה. גרם לי לחשוב למה אנחנו מתחברים כל-כך בקלות לתכונות שאנחנו לא אוהבים בעצמינו ופחות לתכונות שאנחנו כן אוהבים. אנחנו נוטים לזלזל במעלות שלנו, ותת משקל לכל אותן חסרונות, ואז מתחילים אולי להאמין שזה גם מה שהאחרים רואים בנו. את כל השלילי הזה.

להיות כנה זה קשה, אבל שווה לנסות להיות כנים עם עצמינו, גם עם זה אומר להודות שלא הכל בנו גרוע.

22/08/2021 09:58
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך