לאחר המתנה של שעה קראו בשמו והוא נכנס לחדר. שם, מאחורי שולחן כתיבה שמסמכים היו פזורים לאורכו, ישב קצין צבאי עם לחיים קפואות ומבט קודר, שהצביע לעבר כורסת בד ישנה […]
זהו זה, נשברו הצלחות, עפו החודים, ואת הכוסות בעטתי לעזאזל, ואוף הכול לא מסתדר, כמו מן בלון בצבע צהוב שהתפוצץ אבל עדיין מתעופף? כן, הכול כזה בלגן כמו לכלוך יפה […]
לא פעם אחת ולא פעמיים שאלו אותי: "מי קורא ספרים בכלל?" "מי רוצה לקרוא ספרים?" "למה את קוראת ספרים?" ולי היה את הגאווה להגיד "אני". לא פעם אחת ולא פעמיים […]
אני אזמין הפוך וזהו למרות שממש בא לי לדפוק קוראסון אבל אמא אומרת שבגלל החשקים שלי אני נראית איך שאני נראית ואולי היא צודקת אבל מה שלא יודעים לא כואב […]
הם עמדו שם, במקום שהיא אהבה, הגינה מול הבית. הם עמדו שם בלילה, לגמרי לבד. היא הרכינה את ראשה ומלמלה את שמו בהיסוס, מנסה להיזכר בנאום שכתבה לה בראש. אבל […]
אני אעלה מתוך אפר, מחשבותייך, ואזכיר לך שוב ושוב, את העבר, את מה שניסית להסתיר, ואני לחשוף. את עפה בלי דאגות, באטיות, כמו עש הנמשך אל האש, ממוקדת מטרה, בלי […]
"אני רוצה שתהרסי אותי." הוא אומר והדברים שלו מפתיעים אותי כל-כך שאני כמעט נופלת מקצה הגג. נכון שהייתה לו השפעה רבה עליי בחודשים האחרונים, הוא הפך אותי לאדם כל-כך הרבה […]
מסתבר שבית צריך להראות כאילו לא גרים בו. בית צריך להיות נקי ללא רבב. בית צריך להיות קר ומנוקר, למקרה שיבואו אורחים. בית לא אמור להיות חם ואוהב. בית לא […]
"אתה צוחק עליי," היא בטוחה בעצמה, לא מעזה לפקפק ברעיון שאני שלה. ובאמת הייתי. אמנם, היא לא הייתה שלי. הזעם בער בי, זרם בעורקיי והפיח חיים ברגש החזק ביותר שלי […]
ג'וקים הם מגעילים כך אמא אמרה, הם נמצאים בכל מקום – בכל פינה ובכל חור ברחוב על הרצפה, בסמטאות חשוכות, ליד פחי האשפה, בטבע, ובשירותים ציבוריים מסריחים וכמובן המכה האמיתית […]
אז כן. אני בכוונה משחקת עם קרינה, אוכלת רעלים, בולעת כימיקלים מעמעמי חושים, פוגעת בעצמי. אבל הרי כולנו עושים זאת, לא? כולנו משתמשים במחשבים, אוכלים סוכרים וחומרים משמרים, משתמשים בתרופות […]
פעם ניסיתי לספור את הכוכבים. זה בעצם לא היה כל-כך מסובך בהתחשב בזיהום האור של עיר מגוריי; גם חצי שעה אחרי מוצאי-שבת רואים בקושי שניים. רק מאוחר יותר גיליתי שבעצם […]
על הארונית עומדים, בשורה קלסרים. בכל הצבעים, מכל הסוגים. את כל אחת ואחת, הם מייחדים. לאחת סגול, אומר "איש עגול" לשנייה ורוד, אומר "יהיה טוב". על הארונית עומדים, בשורה קלסרים. […]
חץ ישבה על מיטתה ברגליים משוכלות ובהתה בקיר הלבן שמולה. מוזיקת מטאל כועסת התנגנה באוזניה בזמן שחשבה על שמש, שעזבה מבלי להתריע או אפילו להיפרד מימנה לשלום. היא חשבה גם […]
בבית הזה לא נשארה שמחה . בבית הזה לא נשאר עוד חיים . אותו הבית מלא צבעים , אותו הבית שם הווילונות לעולם לא מוגפים . אותו הבית בו שני […]
היום, כשנתיים אחרי המחשבות הראשונות שהיו לי בנושא, החלטתי סופית ללכת על זה עד הסוף, בלי קיצורי דרך ובלי בכאילו. להתנתק מהכל. להתמסר לרעיון באופן טוטאלי. לקחת פסק זמן מהחיים […]
אמא חושבת שמה שתחליט יתאים לבתה. אמא חושבת שחבל שבתה לא מסכימה עם מוסכמות החברה. אמא חושבת שבתה צריכה להתאמץ יותר להיות יפה. אמא חושבת שלבתה אסור להיות עצמה. אמא […]
אני נכנס אל בית הקפה למרות שאני יודע שיש לי יותר מידי עבודה לעשות ושכבר שתיתי את כוס הקפה שלי להיום. כאילו אותה ועוד שלוש כוסות קפה לקינוח, מה שאומר […]
נשמע הבכי האומלל הזה, בחושך ובדממה, באמצע של הכל. היא נכנסת לשם ומרימה אותו בזהירות, מקיפה אותו בזרועותיה. הוא מניח את ראשו על כתפה במין רכות שובה לב שיש רק […]
אני מביטה סביבי, אך הקהל צפוף מכדי שאוכל לראות אותו, זאת הייתה אחת מהפעמים בהן אני מצטערת על כך שאני לא גבוהה יותר. כבר התחלתי לחפש פח אשפה או ספסל […]
רציתי לתת לכם מתנה אבל כל רעיון השתנה אז נהייתה לי הבחנה שאני לא זקנה אז אדבר על הילדות כי בשבילי זו שטות מהיום שנולדתי ועד שגדלתי אפשר לומר שכבר […]
אני מחייך כאשר אני ניגש אליה עם כוס התהה שלי ביד אחת ועם הקפהה שלה בשניה. "תודה על הקפה." היא אומרת ומחייכת אליי. אני חייב להודות שעכשיו כשזזנו מהתהום ההיא, […]
"את לא מפחדת?" קול קורא מאחורי ואני תופסת במעקה בשביל לא ליפול אל התהום. אני שולחת מבט מעבר לכתפי ובוהה בו במשך זמן מה, לא יודעת מה יהיה הדבר הנכון […]
מעניין אם ישנה, איפשהו, סככת אבידות ומציאות. ברור שכאלו קיימות, כמובן. עשרות או מאות מפוזרות ברחבי העולם. אבל אותי מעניין, אם ישנו דוכן עם אבידות שאנשים באמת רוצים למצוא. במקום […]
מה אם מחר יהיה בדיוק כמו היום? האם מישהו יבין את זה? ישים לב? האם זה יפריע למישהו? או שאולי יטיב עם כולם? האם זה יגרום למישהו כאב? או אולי […]
מה כבר רציתי להיות? רק עוד אדם, שאוהב ונאהב. רק עוד אדם, שמצליח וטועה. רק עוד אדם, שחושב ועושה. רק עוד אדם, לא חשוב במיוחד, שחיי את חייו.
אני נפתחת והוא קולט כל חלק ממני רואה, מאזין, סופג אני אדם שונה כשאנחנו מדברים וזה לא מוזר לי בכלל. אני בוטחת בו קצת יותר מאחרים אבל עדיין לא מספרת […]
עמדנו בתור ארוך על המדרכה וחיכינו. לפנינו, במרחק, הכיכר המרכזית של העיר. בשוליה שורת בתי קפה מלאים עד אפס מקום ומלצרים מתרוצצים בין השולחנות עם מגשים מלאים בכל טוב. ברחבה […]
״אתה לא תעשה את זה, אתה פחדן״ ועכשו הוא עומד על קצה גג הבניין ״אין לך אומץ״, הם צועקים לו מלמטה והראש מכאיב והלב דופק חזק והמחשבות מסתובבות בשכל במהירות […]
אף אחד לא ידע מה גרם לו ללחוץ על ההדק הוא אפילו לא השאיר פתק. זה היה ידוע, שהוא לא מוצלח במיוחד ואפילו ההורים שלו הסכימו על זה שלא היה […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
