המוח שלי הרוס. יותר מידי אלכוהול. מור. היא סוחטת לי את המוח, היא תופסת אותי בביצים. אני ממלמל, מוכה שיגעון כשהיא באה אליי, מתפשטת עירומה, ומזיינת אותי והכול כמו במנהרה […]
ואז, בלי אף מילה, היא הרגישה איך גופה מאבד ממשקלו המכביד ועולה למעלה, נוגע במעטפת התכולה והנעימה ונרטב קלות מצמר הגפן הלבן. היא מכניסה אוויר נקי וטהור אל ריאותיה, ממתינה […]
בדרך כלל אני לא זוכר חלומות. כל פעם שאני מתעורר בלילה כדי להשתין המוח שלי עושה אתחול מחדש. היום התעוררתי ואמרתי לעצמי, איזה יופי, אני זוכר את הכל. זה היה […]
הגבירה יודעת-כל ישבה בצד המשקיף על אנשי הטיילת. 'חבורה משונה,' היא חשבה לעצמה בחיוך. מעטים הימים שבהם היא מרשה לעצמה לקחת מנוחה ולטייל להנאתה ברחובות. בלי עבודה, בלי מחויבויות; […]
זה יום יפה בחוץ, שטוף שמש. אני יורד לחצר ומריח את הפרחים. יש ריח של מלונים באוויר. היא אוהבת אותי, אני יודע. אני אומר לעצמי, ותוהה אם זה זמן טוב […]
הוא היה גבוה ממנה, וזה דווקא היה חריג לאחרונה, והיא הרגישה כמיהה לנוחכות גברית. היא לא הייתה עם גבר מעולם, לפחות לא במובן הזה, והיא גם לא ממש חשבה עליו […]
שרון יצאה מדלת חדרה במוטל ששהתה בו באופן זמני עד לקבלת דירתה, אספה את שיערה הבלונדי הגולש ורכסה את מעילה האלגנטי. היא הביטה למעלה לשמים, הביטה בגבר שישב בסמוך לחדרה […]
איך היה? פגז. נועז? כן, הוא חרז, יותר מאז. והלז, רגז? באופן עז. הוא גמז, בזז, ארז, וגנז בארגז. ומהו הרז? כבד אווז. הוא אכל הכל, ואז צהל ועלז, כמו […]
בין חטא לחטא, משבט עד טבת, אני סתם מחרטט, ולמען האמת, אני עושה כך כעת. עם אצבע גרומה בנחיר מחטט, בעיפרון או בעט, רושם ומשרטט, על נייר, שלבסוף אני מקמט […]
אמרתי לו זה בלוף מה שהולך כאן. לא יכול להיות שאתה באמת, אבל באמת, אוהב לתקוע את הלשון לבחורות בתחת. אבל הוא אמר לי סקסית כמוך אני יכול גם ללטף. […]
את אומרת לעצמך. רק בלילה את יכולה להיות את. כשכל העולם ישן. שקט, לא עושה לך רעשי רקע כל הזמן. כשזה רק את השיעורי בית, והמחשב. והמוח שלך. רק את […]
האפיזודות הדיכאוניות האלה זה משהו מיוחד. מצד אחד אתה יותר חכם. אתה כבר יודע מה זה, כבר עברת את זה כמה פעמים, וכל פעם זה השתפר. לא רק זה – […]
תגרמי לעצמך להיות שמחה עד שיכאבו הלחיים תיצחקי צחוק גדול ומופרע שייצא מה שאגרת בינתיים, כי בינתיים את לא מתה. ואין לאן לברוח כאילו מרימה ידיים, לא כי ויתרת כי […]
מה יש בדג של שבת שאני אוכלת רק אותו ואני שבעה לגמרי", היא הצהירה, ואני צחקתי, -"אולי זה כי את אוכלת אותו ביחד עם חצי חלה?" שאלתי בחיוך. כולם צחקו. […]
נורה הזיזה בעדינות את היד שסוגרת עליה ולאט לאט כמתגנבת יצאה מהמיטה הזוגית אל השירותים היחידים של הבית. אור ראשון חדר בקושי דרך חרכי התריסים והאיר לה קצת את הבית. […]
קצת כמו השירים של ג'יין בורדו. עצובים ונגעים ללב. אבל מאושרים עם מתיקות בלתי מוגבלת. כזאת שמפריעה לך לנשום. מרוב שהשיר יפה. וגם הבכי, והעצב, הוא קצת מתוק. כמו ב-אני […]
באיך שהוא. תמיד אותו הדבר. לא משנה כמה קשה. הוא טוב. קצת מאוהבת. והלב כמו הגאות. עולה על גדותיו. בכל פעם כשמדבר איתי. קצת מאוהבת. ואין לו מושג. וגם לי […]
האודיטוריום הענקי באוניברסיטה היה ריק לחלוטין. כלומר, כמעט ריק, כי מטילדה כן ישבה באחד המושבים האחוריים, אך היא החשיבה את עצמה כריקה ולכן האודיטוריום הענקי היה ריק לחלוטין. אבל זהו […]
המאדים והמחתרת במאדים הוקמה מושבה גדולה ומאוכלסת. המושבה הוקמה על ידי החוזה הגדול ומייסדה שי מצפה. אבייתר מצפה היה שליט המושבה זה עשרות בשנים ואף אחד לא העז להתמודד מולו. […]
טעיתי. חשבתי שאני יודעת מה אני עושה אבל התברר שלא היה לי מושג. אפילו לא קרוב. לא היו לי שום ספקות מעולם- תמיד בחרתי את הצד שלך ותמכתי בך בכל […]
החדר היה שקט. ברחובות המקיפים את הבית כבר מזמן נפוצה השמועה על צלילי כינור הבוקעים מתוך הבית הנטוש. איש מעולם לא הצליח להבין האם מישהו גר שם או לא, שכן […]
מדינת כל מאמיניה / סיפור קצר ראשון מאת אוהד לוי ״למה זה תמיד קורה לי״? יהודה הביט בייאוש על קרטון הביצים השבור על המדרכה. רחובות תל אביב היו סואנים כתמיד […]
אני נקרע יום-יום בעבודה. חוזר ממוטט, עייף ורעב. והיא אז מבלבלת לי את המוח במילים. מילים מילים, עפים ממקלט הטלוויזיה הדלוק ומכים בקירות, חגים סביב הנורה העירומה, עושים סקי על […]
בהינף יד היא מחתה, וגם אני. אני לא יודע למה. אולי זה משהו שאמרתי. היא הסתכלה עליי ארוכות בלי להוציא הגה, והבנתי את המסר: "אי אפשר להתחרט עכשיו". האוויר היה […]
"על מה היא חושבת?" עברה בי מחשבה. הבטתי אל עבר אישה מבוגרת היושבת בגינת ביתה. שיערה הדליל והקצר לצבע אפור כבר נהפך לפני זמן מה. מידי פעם כאשר עובר מטוס, […]
העולם הוא אוקיינוס. אוקיינוס מלוח, שנוצר מדמעות האנושות. דמעות של אושר, צחוק, תסכול, עצב וכאב. יש את השחיינים. חלקם חותרים במהירות משוגעת, לא מסתכלים לאחור אף לרגע. חלקם בשחיית כלב, […]
אני ילדה קטנה. באמת קטנה. ואני אוהבת את זה. נשבעת. ואני יודעת שמסתכלים עליי ככה. ואני מוציאה להם, לכולם לשון, כמו ילדה קטנה. ומי שלא אוהב ילדים קטננים כמוני, שילך […]
מפחדת מהחידלון. מהחושך שבא מבפנים. אני יודעת שכשארדם, אני לא ארגיש יותר כלום, ואנ לא רוצה את זה, אני רוצה להמשיך לכעוס, עד שהוא ישתנה.הכעס שלי הוא כמו לבה על […]
נראה לי שזה היה קצת לא לעניין מצידי להתאבד על ההתחלה של יום כיפור. מילא, אם הייתי עושה את זה שעה לפני צאת הצום, אמא תתקשר אלי, תילחץ שאני לא […]
תן לי כוח ללכת יד ביד איתך תן לי כוח לצעוד אל תוך האושר המובטח לי תן לי לנשום אותך רק עוד, שנייה אחת שנייה קטנה שלא אתעורר בלי לדעת […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
