פלאק- הפלאק הוא הילד של הרחובות. בקיץ, האוויר מריח כמו קקי שרוף, כמו פח שנשפך, כמו עשן של מפעל. ואז, כל היריקות, כל פצלי שמן וכל כתמי המכוניות; כל הנוזלים […]
אני לא אוהבת לבכות. הבכי הוא חולשה עבורי, דבר אשר איני חפצה בו. אבל אני חלשה. אני כל הזמן בוכה. בעצם, אני חושבת שאי אפשר לקרוא לזה בכי. אף פעם […]
היי ..אני יודעת שדי הזנחתי את הסיפור אבל לא היה זמן כי הייתי צריכה לסדר את הדברים לבית הספר וגם הייתי רוב הזמן בבית עם האחים הקטנים שלי לכן לא […]
בהלה. פחד. עצב. הייתם מצפים שזה מה שהיא תרגיש במצב שכזה, אבל דווקא לא. חושך תמיד הקיף אותה, היא לא ציפתה למשהו נורא שיקרה, כי תמיד היה חושך. אין לה […]
בסייד שאני מוציא לשון זה לא כל כך נורא כי יש דוקא סיבות טובות ולפעמים רעות אני מוציא לשון שאני מכיר מישהו חדש ומתחבא מאחורי אמא וכולם אומרים לא נורא […]
עוד שבוע אני חוזר לבית-הספר. עוד שבוע אני חוזר ללימודים הקשים, לאחר חודשיים של בילוי עם המשפחה והנאה רבה. אבל מה חשבת לעצמך? שהחופש הזה לא ייגמר לעולם? אתה צריך […]
אם יכולתי לדעת, בין השקרים.. אם בכלל התכוונת, לכל המילים. ואם יכולתי לגעת, בין השברים, הייתי שותקת.. לכמה רגעים. אולי מרגישה בעצמי לפעמים, אם השתיקה שברה לך את כל השקרים. […]
כשאת מחכה ליום בו זה יגמר. היום שבו תקבלי סוף סוף את מבוקשך. היום שבו דברים שוליים כמו אושר ואהבה לא יעניינו אותך יותר. היום שתיהיה לך נחת. נחת, כן […]
ביפנית אין הטיות קשה לא עושה טעויות הרבה יפנים ברחוב הולך והולך חושב שאף פעם לא יושב ובסוף צריך גם שב אין סיבה להיות מאוכזב למה מה לחפש הלוא חוץ […]
ייתכן כי לכתוב זה דבר קשה. אולי להרבה אנשים כתיבה זו משימה כבדה. שיעור ספרות. ישבתי בכיתה. המורה בירברה וטחנה את המוח. אני רק מעמידה פנים שאני מסכמת בהשקעה. אני […]
הייתי בבית הספר וחשבתי על ההורים שלי. אני הייתי בטוח שהם לא יתגרשו, לפחות ככה אני רוצה, בגלל מה שקרה יום קודם – שהם רבו. אני הסתכלתי על הנוף מהחלון […]
ביולי 1942 בעקבות נצחונות רבים של הגרמנים. ובראש הגנרל הגרמני רומל רומל הגיע עד פאתי אל-עלמיין. ושם חיכה לו הגנרל מונטגומרי. ובעקבות חדילת העברת ההספקה אל רומל. הוא נערך בכוחות […]
השתיקה מפחידה אותי. יותר מנמרים, יותר מנחשים, ויותר מנפילה מהר גבוה שבסופה ממתין הלא-נודע. השתיקה מפחידה אותי יותר מתמיד, ויותר מכל דבר אחר בעולם. אני כבר לא מרגיש את הרגליים, […]
בשנת 1942 הגרמנים שבעקבות הנצחונות שלהם במזרח. הם רצו לכבוש את סטלינגרד מכמה סיבות: 1. מתעם אגו כי אם היטלר יכבוש את סטלינגרד סטאלין ירצה לכבוש אותה בחזרה כי העיר […]
ב-28 ביולי 1914 בעקבות סכסוך בין אוסטרו-הונגריה לסרביה. נפתחה מלחמת העולם הראשונה בהתחלה היד העליונה היו של הגרמנים. הם כבשו את בלגיה והיו בפאתי פריז. לאחר כמה הטבעות של אוניות […]
ישבתי דוממת ברכבת. כמו בכל יום, מביטה בנוף המיטשטש מרוב מהירות. הרכבת נוסעת,הרכבת עוצרת. אנשים עולים, ואנשים יורדים. כל אחד עסוק בעצמו, בסיפור שלו, ביומיום שלו. בניווט המבוך שנקרא חיים. […]
יום אחד אהיה ראש ממשלה. אאסוף סביבי את האנשים הכי טובים, מכל קצוות החברה. אני אצליח לעורר באנשים תקווה, אשכנע אנשים להצביע לי. לא יהיה עוד ימין ושמאל, לא יהיו […]
מי זה שיש לו הזכות לאכול את כולם ולמי היא הזכות לקלקל העולם, למי מותר לנצל את הכול ומי בוחר איך יזוז העולם, למי מותר זאת? מי מרשה לחיים לחיות […]
ז'ול הביט בה כמהופנט. אור הכוכבים מהחלון פרש את נקודתיו עליה, שיווה לה צבע אדום-כסוף. נקודות קטנות של אור התפרשו על פניה, וז'ול הביט בה בעיניים בורקות. היא הייתה קטנה, […]
אני זוכר את היום שבו גילו לי את הגידול בפעם הראשונה. אני זוכר את הצעקה של אמא שפילחה את האוויר. אני זוכר את הדמעות שלך אבא, שהרטיבו את פניך. אני […]
אתה ילד בן עשרים היא תמיד אומרת לו. למעשה הוא בן עשרים ושתיים. בגיל עשרים ושתיים במדינת ישראל ואולי בכלל, אפשר להספיק לו מעט. אפשר לתפס במדרגות האלה ממש עד […]
תראו הנה – אדם. והוא עוד נראה קצת בסדר, לפני שמדבר. רק קצת תנועות מוזרות. אבל על זה סולחים. והשיחה נפתחת, ואתם שמים לב שהבעות הפנים לא תואמות למילים. כאילו, […]
הכל תמיד מתחיל מקטן. כל אחד בעולם הזה מתחיל כקטן גדלים וגדלים, ומגיעים לעצמאות. ואז מתחילה הגדילה האמיתית. העולם הגדול יכול לאכול את האדם העצמאי, שמרגיש פתאום כל כך גדול, […]
ואני יושבת על המיטה המוצעת והנקייה. הדמעות והדם מכתימים את המיטה ואת הדף נייר שבידי. 'זכרונות רעים נשארים לתמיד' אני כותבת בדמי את המילים עם הדף. אני נועלת את הדלת […]
"עדיין יש את מחר," היא מלמלה בעצבנות, הידיים שלה ניגבו את הזיעה מהמצח הרטוב ומקו השיער, ואותן מרחה על חולצתה לאחר מכן. היא בחנה את המספרים שעל המסך, סופרת בליבה […]
חם וגופי מתמלא בזיעה, חם וכל כוחי מושקע בך. חם והלב כל כך קר. זו כבר לא אשליה זה קרוב להחליא. תופסת בהגה והוא מחליק לי מצד לצד. חם. מנסה […]
היה משהו מזמין במקום ההוא, למרות שהיה ריק כמעט לחלוטין. היה מספיק להעיף מבט מהיר אחד, בשביל להבין שהמקום מלא בספרים, זו לא הייתה בדיוק ספרייה, אך במקום היו מדפים […]
הנערה שיושבת לה בבית ורואה סרטים ,במקום ללכת למועדון או אפילו סתם מפגש אצל מישהו בגיל שלה..לא חייה את החיים כמו שאר הנערים בגילה. היא אוהבת להיות לבד, זה לא […]
מקווה שתאהבו את הפרק. אין לי עוד מה לומר אז.. אני מתחילה. פרק שלישי: היום יצאנו לקניון כל הפנימייה כי יש נשף קיץ.. אנה סיפרה שבכל תחילת עונה יש נשף, […]
"כן?" אני עונה לטלפון, יודעת בדיוק מי נמצא בצד השני של הקו, אבל לא בטוחה אם אני רוצה לדבר איתו. "יום הולדת שמח, אחות קטנה." הקול שלו כל-כך שמח שקשה […]
סיפורים קצרים – עולם שלם בכמה משפטים
סיפור קצר זהו סיפור בהיקף מצומצם החוסך בפירוט ובד"כ מתרחש בזמן קצר ומתקיים במקום אחד, יש מעט דמויות, לרוב מוצגת בעיה אחת, קונפליקט אחד או רעיון עיקרי אחד. סיפורים קצרים בד"כ מבוססים על עלילה אחת בעלת רקע קצר, קונפליקט, נקודת שיא וסיום.
סיפורים קצרים יכולים להיות בנויים מפסקה אחת, פסקה זו יכולה להכיל סיפור שלם שאנו רוצים לשתף. קל לאהוב סיפורים קצרים בגלל שהם לרוב מעניינים וסוף הסיפור מגיע די מהר. סיפורים קצרים יכולים להיות מצחיקים, חסידיים, על אהבה, ויכולים להיות מפחידים, מרתקים או רגועים. אלו סיפורים שאפשר לספר בכל מקום ובכל זמן, ולרוב הם מגיעים במגוון רחב של נושאים. לכותב המתחיל, קל לכתוב סיפור קצר כיוון שהעלילה בד"כ מתמקדת בנק' זמן אחת ולא מתפתחת יותר מדי, כמו כן הדמויות והעלילה אינן מורכבות.
סיפורים קצרים על אהבה יכולים להיות מבוססים על סיפור אמיתי או סיפור דמיוני. כמו כן סיפור קצר יכול להיות מבוסס על אירוע או מקרה שעבר הגיבור (מחבר הסיפור) ולמעשה הסיפור הוא דרך לשתף את הקוראים. כדוגמא: יום העבודה הראשון, איך פגשתי חברה שלא ראיתי שנים ועוד.
סיפורים קצרים בנוסף יכולים להיות סתם סביב עלילה דמיונית לשם שעשוע, או הגשמת פנטזיה. סיפורים קצרים יכולים להיות סיפורים של מחשבות או רגשות שפתאום עולה לנו מתוכנו ואנו רוצים להעלות אותם בכתב, וזה כל היופי בסיפורים שהם מאפשרים לנו להוציא רגשות החוצה וכך אנו מבטאים את עצמנו. אפשר לומר שלכל סיפור קצר יש הרבה פנים ומה שנותר לנו זה להחליט על מה כותבים.
איך כותבים סיפורים קצרים?
סיפורים קצרים לילדים בד"כ מתחילים קרוב למסקנה, הם תופסים את הקורא כבר מהשורה הראשונה, בד"כ בסיפור קצר מתמקדים בבעיה אחת בלבד והסיפור הקצר בא להוביל אותנו להתגלות פתאומית ובלתי צפויה.
מומלץ להתחיל עם פסקה שקל להתחבר אליה. כמו כן, כדי למשוך את הקורא יש לכתוב דיאלוג משמעותי, להגדיר עלילה וליצור קונפליקט ומתח (כגון סוג שלך משבר או החלטה חשובה שיש לבחור).
בסיפור קצר כדאי להגדיר מי הוא הגיבור ומה הוא רוצה (כגון מטפס הרים שרוצה לכבוש את ההר למרות פציעתו) .
אחרי שהתחלנו את הסיפור הקצר יש לשאול אלו פעולות ודילמות מוסריות עלול להיתקל בהן הגיבור, ומה הן ההשלכות הבלתי צפויות אשר קשורות ישירות למאמצי הגיבור להשיג את המטרה. יש לבחור גם מה היא רמת הפירוט של הסיפור ובאיזה טון הוא יסופר.
כמו כן חשוב לבחור בסיפור הקצר את רגעי השיא – אותם רגעים משמעותיים אשר חשובים לגיבור מבחינה מוסרית. מומלץ להתחיל לכתב בצורה של זיכרון, שיתוף של חוויה רגשית או אירוע משמעותי שקרה לגיבור. והכי חשוב הוא שהמשפט הראשון של הסיפור הקצר יהיה קליט: בעולם המהיר של היום, המשפט הראשון של הסיפור הקצר – צריך לתפוס את תשומת לבו של הקורא. הוא צריך להיות יוצא דופן, בלתי צפוי, סוג של פעולה או עימות. זה יוצר מתח באופן מיידי, אבל לא לשכוח לסגור את הסיפור הקצר ולא להשאיר את הקורא במתח (זה לא סיפור בהמשכים).
המטרה של סיפורים קצרים עם מוסר השכל היא למעשה להעביר חוויה או מסר לקורא. כאשר כותבים סיפור קצר חשוב שכשהקורא יגיע לסוף הסיפור הוא יבין את המסר שניסינו להעביר לו.
