♥never say never
מעניין אם היא תמות (אני עדיין חושבת על זה) מקווה שאהבתם אשמח אם תגיבו

“מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך”-פרק 11

♥never say never 17/06/2015 787 צפיות 2 תגובות
מעניין אם היא תמות (אני עדיין חושבת על זה) מקווה שאהבתם אשמח אם תגיבו

כיוונתי את האקדח לליבי “אמות למען משפחתי” אמרתי ויריתי.
-נ.מ של לירן-
“אני בבית!” צעקתי וחיפשתי את לורן “לורן?” צעקתי שוב פעם ועליתי למעלה, לורן שכבה שם חסרת צבע עם דם מסביבה ואקדח לידה “למען השם” מילמלתי ורצתי אליה “לורן תסתכלי עלי,לורן” צעקתי,עינייה היו סגורות וכמעט ולא היה דופק ולא נשמה.
“ממתי היא ככה?” שאל הרופא כשרץ עם הרופאים לטיפול נמרץ
“לא יודע באתי הביתה והיא שכבה שם ככה עם האקדח ליד” אמרתי בלחץ
“יש לה מישהו?משפחה הורים?” הרופא שאל בלחץ
“ההורים שלה מתו” אמרתי בעצב
“טוב תחכה בחוץ כשתהיה לנו תשובה לגביה אני אצא ואגיד” הוא אמר וסגר את הדלת.
ישבתי בלחץ וחיפשתי בטלפון שלה אנשי קשר שאפשר להתקשר אלהם שיבואו,
“הלו לורן?” שמעתי קול גברי
“זה לא לורן” אמרתי בעצבים
“מי אתה?” הוא שאל בחשדנות
“חבר שלה ומי אתה?” שאלתי
“עומר, מה רצית?” הוא מילמל
“לורן ירתה לעצמה בלב תבוא לבית חולים” אמרתי בלחץ לעומר
“אני בדרך” הוא אמר בטון לחוץ וניתק.
מישהו ניגש לידי והסתכל עלי “אתה חבר של לורן?” הוא שאל בעצבים
“כן” אמרתי והתיישבתי
“איפה לורן ?ומה קורה איתה?” הוא שאל בלחץ
“היא בטיפול נמרץ כבר שעתיים,היא במצב קשה” אמרתי והמשכתי להקשיב לקולות של הרופאים מהמחלקה של לורן “סעמק,הכל באשמתך” הוא צעק עלי
“מה אני אשם יבן זונה?” שאלתי וקמתי
“היא גרה אצלך,אתה אמור לדעת באיזה מצב היא ואתה שם אקדחים לידה?” הוא צעק עלי
“היא היתה בסדר,אשמתי שהיא נעשתה חולת נפש?” אמרתי וגיכחתי
“דבר אליה יפה ימזדיין בתחת” עומר אמר ודחף אותי אחורה
“אמא שלך זונה” אמרתי ונתתי לו בוקס לפנים התחיל לרדת לו דם ליד העין
“בן שרמוטה אמא שלי לא בחיים” הוא אמר והביא לי בוקס לבטן וככה רבנו מכות עד שהרופאים הפרידו בנינו.
-המשך הסיפור-
“היא נושמת” הרופא צעק
“לא להרבה זמן” הרופא הראשי אמר והשפיל את ראשו
“מה?” שאלה הרופאה בלחץ
“יש לה פגיעה חמורה במערכת,היא גוססת והיא תמות עוד כמה שעות” הרופא הראשי אמר בעצב “כדי שנקרא למי שבא” הוא אמר ויצא.
“אתם יכולים להכנס” הרופא אמר והסתכל על עומר ולירן
“מה קורה איתה?” עומר קפץ ושאל בלחץ
“המצב שלה לא קל היא גוססת תכנסו להפרד” הרופא אמר ונתן להם להכנס.
-נ.מ של עומר-
נכנסתי למחלקה והתיישבתי לידה “אל תעזבי אותי לורן בבקשה אני לא יכול בלעדייך” אמרתי ודמעות ירדו מלחיי, ליטפתי את פניה הקרות לא יכלתי לראות אותי בלעדייה “עומר?” היא מילמלה בשקט ופתחה קצת את עינייה “לורן” אמרתי ונישקתי את לחייה “תוציא אותי מפה” היא אמרה בשקט ותפסה בחולצה בחוזקה “אני חייבת למות תוציא אותי” היא הגבירה את קולה
“לא לורן תשכבי” נסיתי לעצור אותה כשהיא ניסתה לקום
“תן לי לקום” היא ניסתה לצעוק
“לורן די” אמרתי וליטפתי את פנייה דמעות התחילו לרדת מעינייה
“לא לכו מפה דיי” שמעתי אותה צורחת
“לורן הכל בסדר אני פה” לחשתי והרמתי ראשה לעבר פניי היא הסתכלה עלי וחיבקה אותי “אל תעזוב אותי” היא אמרה והתחילה לבכות לחולצתי “אני איתך תמיד” מילמלתי וליטפתי את ראשה “תבטיח לי, אני צריכה אותך” היא אמרה בחולשה והבנתי שהיא מאבדת את האנרגיות
“מבטיח יפהשלי.תשכבי” אמרתי והשכבתי אותה על המיטה, “עומר אל תלך” היא מילמלה
“לא הולך” אמרתי ונשכבתי לצידה
“אני..אני זקוקה לך” היא אמרה והסתכלה עלי,כאב לי לראות אותה מחוברת לצינורות עם דמעות, “עומר אני..אני….” היא ניסתה להגיד ועינייה נעצמו והמכשיר סימן קו ארוך שממשיך
“לא, לא לורן תסתכלי עליי”

“מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך”-פרק 11
דרוג הסיפור 3.9 | 7 מדרגים

תגובות (2)

אני אוהבת את הכתיבה שלך,תמשיכי מהררר:)

17/06/2015 14:52

מושלם!!

17/06/2015 17:01
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך