לילה בסיני

23/11/2019 225 צפיות אין תגובות

הצעת לי לבוא איתך לסיני.
וגם אם צחקת, העלת לי חיוך.
אני שמחה שעלתה בך המחשבה שאולי אני אצטרף.
תמיד רציתי להיות בסיני, מאז הפעם ההיא שיונתן זרק לי שנלך ביחד. כמה התרגשתי שהוא אמר את זה, באמת הייתי מאוהבת בו וברעיון.
החלטתי שאני חייבת ללכת, בשבילי ובשבילו.
אבל מאז דברים השתנו, עם יונתן אני כבר לא אלך אבל החשק והרצון להיות בסיני לא השתנו.
השקט הזה, הניתוק, המסתורין, אני קצת מחפשת את זה. יש בי את החלק האפל שאוהב להיות לבד.
אני עוצמת עיניים ויכולה לדמיין אותך שם.
שוכב לך בחושה, בטח עם בוקסר כי אתה שונא להתלבש. ביד אחת ג׳וינט ועם השנייה אתה דואג לשחק עם האיבר. מזכיר את השיר של ההוא, קוקי לבנה. מסתבר שהוא לא היחידי בעולם שנהנה מהשילוב.
אתה מאזין ברמקול למוזיקה ההודית שלך שאני לא מצליחה להבין. אתה בטח רעב, לא היה מי שיכין לך אוכל ועכשיו כשאתה בחופש אתה לא רוצה להיות אחראי ומסודר. מקסימום לא תאכל, או שתיקח משהו לנשנש לחבורת בנות שהכרתם שם בחושה ליד.
אתה מסתכל על הנוף שנשקף לפנייך, הים שקט. קר בחוץ. השמיים שחורים וגדולים ואפשר לראות כל כוכב קטן. מזכיר את המדבר, לפחות ככה זה בדמיון שלי. ואתה בין שכאטה לשאכטה מהרהר על החיים.
אני מנסה לקרוא אותך, לנחש על מה המחשבות שלך.
כי אני כשאני לבד אני חושבת על מה שרע לי. ולך היה כל כך הרבה רע בחיים שמעניין אותי במה אתה בוחר. אתה בכלל מצליח לחמוק מהרע? אולי אתה לא כמוני, ודווקא כשאתה צולל במחשבות עולים לך רק זכרונות טובים, אני מקווה לפחות. אתה נראה כל כך שליו. מעניין אותי אם זה בגלל החופש והמקום או כי פשוט יש לך את היכולת הזאת שסיגלת, תמיד להתמקד בטוב. ״אפילו כשאת בפקק״. ככה אתה לימדת אותי.
אתה יפה כשאתה חושב, אני אוהבת להסתכל עלייך מהצד, אל תשאל אותי למה.
יש לי כל כך הרבה שאלות אלייך. אני רוצה לדעת על מה אתה חושב. האם כשאתה עוצם עיניים לפני השינה אתה חושב על החיים שעזבת, מה אם הכל היה אחרת? אולי זכרונות מהכלא שלא מרפים ממך. אולי אתה חושב על הארוחה האחרונה שאכלת בבית, על הלילה ההוא שישנת בפארק. מרוב שאלות אני לא מצליחה לבחור. ואולי אני בכלל סתם הופכת אותך למסכן וכל המחשבות האלו לא מופיעות. אולי אתה באמת הולך לישון עם המחשבה על האימון של מחר, על הלימודים ועל הרכב החדש שלך. אולי אני זאת שמדביקה לך את הסטיגמה של המדחיק. אני שותקת כי אני מפחדת להגיד משהו לא במקום. אז אני שמה את הראש שלי על החזה שלך, מקשיבה לנשימות שלך, מלטפת את הפנים שלך. שתדע שאני כאן איתך. אני נדבקת לבד הדק של האוהל,קר לי בלילה והלחות מדביקה אליי גרגירי חול במקומות לא רצויים. אנחנו שוכבים מחובקים, מדברים במבט כי איתך אני לא צריכה מילים. רק חיוך, נשימות וחיבוק חזק.
אתה מלטפך אותי, מוריד את היד שלך מעצמך ודואג לי. איתך אני בטוחה. לילה בסיני כבר לא מפחיד אותי ואפילו החול כבר לא מפריע. אני מחייכת חיוך מסופק.
הלוואי שככה היינו. הלוואי שיכולתי לשכב איתך בחושה בסיני. אולי יום אחד ניסע. אתה מבטיח שתחכה לי?

לילה בסיני
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך