אלת התענוגות

09/09/2012 560 צפיות אין תגובות

אלת התענוגות הייתה האלה הכי יפה בגן העדן.
כל עובדי הגן תמיד שמחו לראותה כשבאה לחלק להם את מנתם השבועית של עוגות היער השחור ושל הסיגריות המשובחות שנהגה לגלגל בעצמה בעזרת אצבעותיה הזריזות והאלוהיות.
היא עמדה מול דלת האלוהים מחזיקה בידה מגש ובו מנת התענוגות השבועית.
היא מעולם לא נכנסה לחדר האלוהים בעבר.
וזה לא שאלים אחרים לא נכנסו.משהו בה פחד לראותו בתנוחה משרדית בנאלית שכזו,
הרי תמיד בסתר ליבה העריצה אותו,והייתה כמהה לרכות של קולו הצרוד.
זוהי הייתה הפעם הראשונה שהחליטה לפנק את האלוהים במנת תענוגות מיוחדת.
הוא מעולם לא ביקש שישלחו אליו את אלת התענוגות.
היא נפגעה במקצת וראתה בזאת סלידה ספציפית ממנה.
היא השתוקקה לראותו מעשן את הסיגריות המשובחות והמפורסמות שלה. בכל זאת, אלוהים…
“אילו אלים היו מזיעים…” היא חשבה לעצמה והחליקה יד על שמלתה הלבנה והדקה שהתקפלה במקצת. היא נשמה נשימה עמוקה ודפקה על הדלת שלוש נקישות. לרגע נזכרה איך נשמעות דפיקות לב…
הוא לא ענה. היא פתחה את הדלת בחשש ונכנסה פנימה.
” אלוהים?” היא שאלה בעדינות ובהתנצלות מסוימת.אין מענה. היא נכנסה פנימה והסתכלה סביב.
שם, בפינת החדר היא ראתה אותו.
כורע על ארבע בג’ינס המשופשפים שלו, שרירי גבו בולטים מבעד לעורו החלק, פיו מוצמד לקרקע.
רק שהתקרבה במקצת היא ראתה שהצמיד את הפה אל שבר קטן ברצפה.
הוא שמע שנכנסה, וסובב באטיות את ראשו אליה.
“מה אתה עושה ?” שאלה, ואז הבחינה בעשן הלבן והסמיך שיוצא מהבקע ברצפה.
“זוהי שעת העישון בשביל בני האדם…הרבה לחץ השבוע, הרבה עבודה…
היום נאסרו עוד כמה אנשים, לא מפסיקים לעשן. ואני הרי בראתי אותם חופשיים כל כך…”
הוא הביט בפניה הלא מבינות של האלה המבולבלת וחייך אליה חיוך מרגיע.
“פעם בשבוע אני משחרר את פקק העישון מהרצפה ונותן לעשן לזרום אליי ולספק לי את התענוג השבועי המתוק שאני כל כך משתוקק אליו…אי אפשר לתאר בכלל את הטעם של העשן שיוצא מראותיהם של בני כדור הארץ… אין דבר בעולם שמשתווה לזה.”
עיני האלוהים נעצמו ועפעפיו זזו כאילו מתוך חלום. הוא חייך חיוך קטן, חיוך של אושר.
כשפקח את עיניו, היא ראתה שהוא קרוע מבפנים.

אלת התענוגות
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך