הכוכב שלנו גוסס

orr_swissa 01/01/2021 110 צפיות 2 תגובות

הכוכב שלנו.
הגוף שאנחנו אחראים לקיומו.
ומה אנחנו עושים?
צורכים וצורכים וצורכים.
ומביאים ילדים ומלמדים אותם לא להסתפק בכלום. כי יש כל כך הרבה!

אני מבינה שלהיות בתוך מקום של נוחות ורגילות זה ‘האיזור הבטוח’ זה המקום שבו אנחנו מרגישים הכי ‘בבית’
אבל האם אנחנו באמת בטוחים או שזאת אשליה?
מישהו חושב רגע,עוצר מגרד בפדחת שלו ושואל: ” מה לעזאזל הולך כאן”
כי יש דברים שלא מספרים ותמונות שהעניים כבר אדישות אלהן.
אבל בא נגיד נדבר לרגע אמת.
אנחנו ממשיכים לאכלס את הכוכב כאילו הוא באמת יוצר רק בשבילנו.
מביאים ילדים ועוד ילדים כדי שיתביישו בנו אחר כך.
תפקחו את השכל שלכם בבקשה.
ותראו.
תראו כמה אנחנו משתמשים כמה אנחנו זוריקים, וממשיכים לקנות וליצור ולזרוק..
כאילו הזבל הזה פשוט נעלם.. אה רגע הוא באמת נעלם!
אז זהו שלא. את הזבל מוכרים למדינות עולם שלישי, שהאנשים שמקבלים את הכסף הזה והאנשים שמקבלים את הזבל הם לא אותם אנשים.

וככה בעקיפין כל מדינות העולם המערבי פועלות. מחביאות את הזבל במקום אחר. כאילו יום יבוא והחדר בבית שאיחסנו בא את כל השיט לא יתחיל להשפך לאן שאנחנו לא רוצים. אבל לעומת הבית אין לעולם פח פלאי שכל הזבל שלנו הולך אליו. וזה משפיע על התפקוד של הכוכב כגוף.

תכלס. כמה אני באמת צריכה?

הכוכב שלנו גוסס
דרוג הסיפור 4 | 2 מדרגים

תגובות (2)

תיארת פה משהו שאני חושבת עליו לעיתים קרובות.יש הרבה אנשים שמודאגים מהמצב הזה,ולכן זה משהו שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו. אבל הכתיבה יכולה להשתפר. הקטע קצת…ישיר מדי. לדעתי, לפחות. אני חושבת שיהיה כדאי להוסיף יותר דימויים, קצת יותר מסתורין לגבי מה שאת באמת מדברת עליו. יותר תיאורים.

01/01/2021 13:10

כל הכבוד ! העלית נושא חשוב מאוד שראוי יותר ויותר לתת עליו את הדעת

04/01/2021 03:05
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך