רוקמת החלומות
פָּאנָאיוֹטִיס (פָּאנוֹס) קּוּרְסָּארִיס הוא מנהיג מפלגת הימין-מרכז הגדולה ביותר בפרלמנט היווני. למרות שהיה בטוח שהוא הולך לחכות עוד שנתיים שלמות על מנת להתחיל את קמפיין הבחירות שלו לראשות הממשלה, הצהרה פתאומית של ראש ממשלת יוון המכהן מטעם מפלגת השמאל על פרישה מתפקידו, מזרזת את הקמפיין של פאנוס. יש לו את המראה הנכון, כישרון הדיבור הנכון, יכולות התקיפה, הנחישות והכריזמה הכובשת. נראה שהניצחון שלו על ראשות הממשלה הוא כמעט ופשוט מדי, אך המשבר הכלכלי הקשה שאף פרט לא מצא לו עדיין פתרון ובעיות הפנים משפחתיות והפנים מפלגתיות שלו לא הולכים להניח לו.

הפטריוט המזויף

פָּאנָאיוֹטִיס (פָּאנוֹס) קּוּרְסָּארִיס הוא מנהיג מפלגת הימין-מרכז הגדולה ביותר בפרלמנט היווני. למרות שהיה בטוח שהוא הולך לחכות עוד שנתיים שלמות על מנת להתחיל את קמפיין הבחירות שלו לראשות הממשלה, הצהרה פתאומית של ראש ממשלת יוון המכהן מטעם מפלגת השמאל על פרישה מתפקידו, מזרזת את הקמפיין של פאנוס. יש לו את המראה הנכון, כישרון הדיבור הנכון, יכולות התקיפה, הנחישות והכריזמה הכובשת. נראה שהניצחון שלו על ראשות הממשלה הוא כמעט ופשוט מדי, אך המשבר הכלכלי הקשה שאף פרט לא מצא לו עדיין פתרון ובעיות הפנים משפחתיות והפנים מפלגתיות שלו לא הולכים להניח לו.

“פָּאנוֹס, אם תגיע עד קצה האקרופוליס תדע, לא תהא פה מהפכה”, אמר לו אביו.

“לא הבנתי, הגעתי לפסגת האקרופוליס כל-כך הרבה פעמים, מה הבעיה שאגיע לשם שוב? אלפי תיירים, זקנים אפילו, מגיעים לשם”, ענה הבן שלא הבין.

“לעולם לא תהיה מהפכה”, אביו חזר על דבריו בעיניים דומעות טרם כניסתם למגרש הכדורגל של קבוצתם האהודה, א.א.ק אתונה. אביו עצר לפתע. הוא טחב ידו אל האדמה בפתח המגרש. הוא נישק את העפר בידו ונתן לרוח החורפית להעיף את שאריות החול. הוא ניקה כפיו וסחב את פאנוס בן השתיים-עשרה עמו אל תוך המגרש. הבן חש שהיה עליו לחוש הערצה לאביו באותם הרגעים אך הוא חש בלבול רב בלבד. קצת יותר משלושים שנה מאוחר יותר הוא כבר מבין היטב.

הוא השקים הבוקר, הביט במראה בחוסר רצון ואדישות אך הוא אילץ את עצמו לחוש הערצה אל הדמות שמביטה עליו מן המראה. הוא דמיין שזו הייתה השתקפותו של אביו המנוח שראה במראה. יווני פטריוט אמיתי. הוא? החלום שלו בכלל היה להיות זמר. אבל מאוחר מדי להתחרט על כך שרק רעייתו וילדיו שומעים את קולו הייחודי בעת הוא מנצל את זמן האמבטיה שלו לשם שירה. הוא אפילו כמעט ולא שם לב שרעייתו, סופיה, כבר לא הייתה במיטה. שוב העבודה שלה אילצה אותה לקום לפניו ויש לציין כי השעה היא שש וארבעים בבוקר. היא לא הצליחה להעיר אותו כאשר קמה בזכות כדורי השינה שנהג ליטול.

פאנוס פסע אל עבר המטבח, נטל כדור הרגעה ולגם אותו לגרונו בעזרת כוס מים. הוא החל להכין לעצמו קפה שחור עם הפינג’ן הישן מבית הוריו. הזמן החשוב ביותר שהיה לו היה הקפה של הבוקר, היה זה הזמן הפרטי היחיד שהיה לו עם עצמו, את שארית היום יאלץ לבלות במשכן הפרלמנט כשהוא מוקף בחברי מפלגתו הרגוזים ובכתבים שלעולם לא יניחו לכך שבשנותיו בפקולטה למשפטים תמך בראשת המפלגה הקומוניסטית. פאנוס עצמו כלל לא היה קומוניסט, הוא רק העריך את מי שעמדה בראשות אותה המפלגה יתר על המידה וזו הייתה טעות להעיד על כך באופן מוצהר בחוגים החברתיים באוניברסיטה.

כאשר פתח את דלת ביתו בכוונה לצאת לדרך, הוא סונוור מהבזקי הצילום שתפסו אותו ובקושי יכל להבין את צווחות הכתבים שרצו ממנו איזה משהו, רק שבשל צרחותיהם לא יכל להבין מה שאלו כולם בבת אחת. מה לעזאזל קרה? הוא העביר ידו בשיערו העבה והסיר את החליפה הכבדה שלבש. גם ככה היה חודש יולי והיה חם, אך הלחץ הלם בו מכת חום כבירה עוד יותר.

“בואו נעשה את זה מסודר! אני לא שומע דבר כאשר כולכם מתפרצים ככה יחדיו!” הוא צווח בביטחון רב בקול הסמכותי ובו בזמן מרגיע שאפיין את מהות דמותו. עוזרו הפרלמנטרי שכנראה התעורר מאוחר מדי, הספיק להגיע כדקה לאחר שפאנוס הצליח להשתיק את הכתבים החצופים. הוא לא הספיק ללחוש לאוזנו מה קרה וכבר אחד הכתבים הותיקים יותר פצח בשאלה:”בוודאי שמעת את הצהרת ראש הממשלה בחצות? מה הצהרתך בנדון?” מספר כתבים נוספים ניסו להבריח שאלות אישיות יותר מחבר הפרלמנט העייף אך הוא בכלל לא הצליח לשמוע שום דבר. יָאנִיס, עוזרו הפרלמנטרי בן העשרים ושש הספיק להגיע אליו כבר וללחוש לאוזנו את אשר התרחש בלילה בחצות.

“אתמודד מטעם מפלגתי לראשות הממשלה בבחירות שיערכו עוד חודש בדיוק מעכשיו”, פאנוס הצהיר.

“האם בכוונתך לחבור למפלגה הקומוניסטית?” “האם באמת היה ניסיון הדחה שלך על ידי חברי מפלגתך?” “האם אתה קומוניסט?” “מדוע אתה כבר מעולם לא נראה לצד אשתך?”

פאנוס שמע מבין הצרחות את אותן השאלות שהדהדו באוזניו בעודו מתפנה יחד עם עוזרו ומאבטחו אל הרכב שהיה עתיד לקחת אותו לפרלמנט.

“סליחה שלא הגעתי מוקדם יותר, ניסיתי להתקשר וכבר לא ענית אז נסעתי אליך”, יאניס אמר.

“כן, הטלפון שלי מושתק עד הרגע שאני יוצא מהבית, לא חשבתי שהבלאגן הזה יהיה ארוחת הבוקר שלי”, פאנוס לבש חזרה את ז’קט החליפה.

“כן, עדיף שתראה ממלכתי היום במיוחד”

“אני צריך לחשוב על דרכים להעיף את וֵרְדִּיס וחוֹלִּידִּיס, שמעת ששאלו על ניסיון ההדחה שלי?”

“האמת שאני עובד על זה כבר מאז שהפרשה התפוצצה, לורדיס יש איזה סיפור ישן על העלמות מס כשהוא עוד היה יבואן רהיטים ולחולידיס יש סיפור רלוונטי הרבה יותר שאני עדיין מנסה לברר לעומק כדי לא לטעות”, יאניס הסביר.

“יופי וצריך לחשוב על להביא פרצופים חדשים, אנשים נקיים לגמרי שהעם אוהב”

“התחלתי לעבוד על זה מהבוקר, יש לי כמה רעיונות די מצוינים, אבל קודם צריך לפנות להם את המקום של ורדיס וחולידיס”, הוא צחק.

“על מי חשבת?”

“צריך נשים, נשים צעירות יחסית ויפות שמחשיבות את עצמן לפמיניסטיות ונתפסות כדמויות חזקות, אין מה לעשות, העם אוהב את זה”, הוא אמר.

“מיעוטים?”

“אל תתבלבל, זה עובד אצל מפלגות שמאל, במפלגת ימין-מרכז הגיוון היחיד שמוכנים לקבל הוא גיוון שמתקבל יפה בעין”, יאניס טען.

השניים הגיעו למשכן הפרלמנט באתונה. פאנוס בחן את פניו במראת הרכב ווידא כי עטה הבעת פנים מרוכזת שמוכנה למלחמה. הוא לקח שאיפה עמוקה והמשיך בדרכו אל עבר המבנה.

הפטריוט המזויף
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך