כדורים פסיכאטרים

23/06/2016 599 צפיות 2 תגובות

האמת..התרגלתי אלהם,הם חלק ממני,המחשבה להפסיק נמצאת אי שם במוחי,יש לה את הפינה שלה,אבל המחשבה הזאת לא מנכרת בי,הייתי במצב מפחיד מצב של חוסר יכולת לקום מהמיטה החרדות השתלטו על נפשי והכניעו אותה לחלוטין וכתוצאה מכך גם את גופי,שנים שסרבתי שנים שנלחמתי בתוקף ועוז לא לקחת אותם,אני חזק אני מתמודד אבל שיש לך אישה וילדה הסיפור כבר שונה כי זה משליך עלהן בתקופת השיא שבה במשך חודש וחצי לא קמתי מהמיטה ולא יצאתי מהבית,אשתי שתחיה היתה בהריון מתקדם,הריון לא פשוט מכל הבחינות בעיקר מבחינה נפשית לתמוך בבעלך לשרת אותו בזמן שאת בעצמך זקוקה לתמיכה עזרה ועידוד שאת כמעט ולא מקבלת כי בעלך אמנם לא בהריון אבל הוא בקריסה נפשית אז כן התחלתי לפני שנתיים כמעט סרנדה ואני לא מצטער על זה לרגע למה לסבול?למה לגרום סבל לאחרים? אני בהחלט מעוניין בעתיד להפסיק את הכדורים אבל זה לא משגע אותי כמו לפני שלקחתי,השד בכלל לא שד והוא לא נורא בכלל

כדורים פסיכאטרים
דרג את הסיפור

תגובות (2)

הרעיון עצמו יפה והכתיבה נחמדה אבל חסרים מאוד תיאורי רגשות ועוד סימני פיסוק. חוץ משני אלה יפה מאוד!

23/06/2016 11:02

תודה רבה על ההארה אבל אני לא מייחס לזה חשיבות רבה כל עוד מבינים את כוונתי

23/06/2016 11:40
סיפורים נוספים שיעניינו אותך