לראשונה

08/07/2019 60 צפיות תגובה אחת

לראשונה היא מרגישה את הצורך.
מעין צורך כזה, שאינו מוסבר. שבוער מבפנים ומכלה את הכל.
מעין צורך שמבעבע בדמה, שמחלחל ומערפל את חושיה.
מעין תלות בלתי מוסברת במתרחש סביבה ולאו דווקא במתחולל בה.
היא חווה את זה מדי פעם, את הצורך ההוא. מבצבץ ובא.
היא יודעת שהוא לא באמת שם, וששנים שהם לא מכירים באמת.
אבל הוא יקר לה. יקר לה בצורה שהיא לא תוכל אי פעם להבין.
אלו לא הפנים שלו, ששבו אותה בעבר, או מראהו החיצוני בכלל.
זו לא תחושת החמצה, זה לא שלא יכלה באף שלב לתת לזה לקרות.
היא לא רצתה.
זו לא התחושה כי אינה חלק בחייו, כי חלפו שנים במרביתן לא היוותה חלק פעיל בחייו ובכל זאת, זה שם.
זו היא שניתקה לראשונה את הקשר.
זה הוא ששנים שם, תר אחריה ורק מחפש פרצה קטנה לתוך ליבה, בה הותיר שאריו.
והנה זה קורה, הרגע לו חיכתה.
והאם זה הסוף? או שמה ההתחלה?
ולמה ערפל מכסה כעת את עברם?

לראשונה
דרג את הסיפור

תגובות (1)

וואו! אהבתי ממש את צורת הכתיבה! מעורפלת כזאת..

08/07/2019 23:16
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך