מלים נותרות

מלים נותרות. ולזה שהוא כל עולמנו ולא פחות – רקיק אבק הן נחשבות, ולזה שלא זכרנו שמו, חדרו הן כלהב לרקמות.
לקבוצת האנשים העומדת בצד נלחשות הן כמנגינה, מלים שקריות אך קצביות ונעימות לשמע.
גם אלה שבעבר הכירו את האמת, עיוותו אותה למפלצת כדי לזכות באהדה, הרי מי לא אוהב להירדם למשמע מנגינת שקר חרישית ומתוקה טרם השינה?
האמת מרה ולא נעימה, אין לה מקצב, ועל כן אין להם עניין בה.
היא יושבת לה גלמודה באפלה, לא נחשקת על-ידי אף ברייה.
אולם מילות אמת קשות חקוקות בלב כולנו. עם חוסר העניין בהן, מכרסמות הן באוזנינו בליל ותחת הכוכבים יוצאים כל השדים הפנימיים, אותם השדים שאנו כה מסרבים להפנים.
הם רודפים אותנו, שולטים בנו ומפצירים שנכיר בהם. השדים הם אותן המלים שנותרו חקוקות בנו ולעתים אף נאמרו על-ידי מישהו שכבר לא זוכר שברא אותם.

מלים נותרות
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך