בודד וטוב לו

13/10/2021 63 צפיות תגובה אחת

הוא אהב להיות לבד, אהב לבלות עם עצמו, לקרוא, ליצור, להקשיב למוסיקה, לראות סרטים ולחלום על עולם גדול כשהוא בסלון בנעלי הבית. ההרים, המפלים, החיות והצמחים ריגשו אותו מאוד אבל רק במסך הטלוויזיה או המחשב.
הופעות מוסיקה אפשר לראות ביוטיוב, סרטים אפשר לראות במחשב, ואפילו מזון, בגדים והמון מוצרים אפשר להזמין ברשת ולקבל אותם בלי להזיע, בלי לחפש חנייה ובלי לעמוד בתור.
היו לו כמה חברים אבל בדרך כלל העדיף להיות עם עצמו. לעומת זאת פיתח קשר עם הרבה חברים וירטואליים מכל העולם בעלי תחומי עניין ותחביבים דומים לשלו. איתם התכתב, העביר קבצים, תמונות , שירים וחוויות.
הוא חיכה בקוצר רוח ליום שיצליחו להעביר ריחות דרך הרשת ותמיד אמר שהוא יהיה הראשון שיתחבר לכזו אפליקציה מיד כשתצא לעולם.
פעם שאל אותו מישהו “תגיד אתה לא מרגיש סגור כמו בכלא?”.
“מה פתאום?” ענה “העולם פתוח לפני ותמיד כשארצה אוכל לצאת. כרגע טוב לי בבית ולא חסר לי כלום אבל אם ארגיש צורך, אצא”..
הגיעו ימי המגפה הגדולה. הקריינים בטלוויזיה התחרו ביניהם מי יפחיד יותר את הציבור. היזהרו, שמרו מרחק, שימו מסכות. כל מהדורה עדכנה את מספר המתים והחולים ופרשנים עם סבר פנים קודר הזמינו עוד ועוד מומחים רואי שחורות.
הציבור הרחב השתכנע והתחיל להסתגר בבית ולציית להוראות ולמומחים אבל דווקא עכשיו הרגיש האיש שלנו חנק בגרון. מה זאת אומרת לשמור מרחק? למה אסור ללכת לים? מתי אראה הצגה טובה ואפגוש אנשים ברחוב?
הוא ממש הרגיש כאילו ידיים נשלחות מהטלוויזיה וחונקות את צווארו והוא מתקשה לנשום וצורח: “תנו לצאת, תנו לשאוף אוויר, תנו לנשום”.
ובערב, יצא מביתו ונסע למרכז המסחרי הגדול. היו שם מעט אנשים אבל בכל הוא הרגיש צורך להתקרב ולהסתכל להם בעיניים. נשם עמוק את הריחות והמראות שעוד ניתן היה לחוש ואחרי מספר שעות , חזר לביתו.
הוא הרגיש כאילו נולד חדש אבל למחרת קיבל מכתב ממשרד הבריאות בו היה כתוב שבמקום בו הסתובב נמצאו מספר אנשים חולים ולכן הוא חייב להיכנס לבידוד של שבועיים.
אלו היו השבועיים הארוכים והמתישים בחייו. כל כמה שעות הסתכל ביומן ומחק שעות בטבלת היאוש שבנה.
לא התחבר לרשתות, לא שמע חדשות ורק עמד כמו אריה בכלוב וחיכה שהשבועיים יעברו, תוך שהוא מקלל את כל הרשויות במדינה.
והנה תכף עוברים שבועיים, עוד שעה, עוד שעה, עוד 5 דקות וזהו, הבידוד נגמר.
נאנח האיש אנחת רווחה, התרווח על כסאו ושלח הודעות לכל חבריו ברשת: אני חופשי, אני חופשי’.
“אז למה אתה לא יוצא לעיר ?” שאלו החברים הווירטואליים.
“אני לא מרגיש צורך לצאת, טוב לי מאוד בבית”, אמר. “אז למה היית כל כך לחוץ בבידוד”.
“כי החופש לבחור את דרכי הוא ערך עליון מבחינתי וברגע ששללו לי את חופש הבחירה הרגשתי בכלא. עכשיו אני חופשי ואוי למי שינסה לפגוע שוב בחופש שלי”.
#כל_הזכויות_שמורות_למתי_גוטמן

בודד וטוב לו
דרג את הסיפור

תגובות (1)

נהניתי מהקטע, יש בו הרבה חוכמה והרבה אנושיות. אבל לא יכולתי שלו לרחם עליו בסוף הקטע, כי הוא היחיד שפוגע בחופש שלו, שוב ושוב ושוב.

14/10/2021 22:38
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך