הסיפורים של storiesA
ישנם מקרים בהם הכתיבה עומדת לרשות האדם. ישנן פעמים, בדיוק כמו הרגע הנוכחי, בהן אני צריכה לעמוד לרשות הכתיבה. המקלדת כמו אומרת ‘תפרטי עליי מעט’. ולי אין שום רעיון, אף […]
הלב שלי כואב. וזה כואב להרגיש אותו. הלב הזה שחי ומזרים לי דם בפעימות. המתוק הזה, שמספק לי חמצן בריצה, מגביר אודם בלחיים כשההתלהבות עצומה. מתריע על סכנה, מתפקד במנוחה. […]
ימים נוראים. כשאני שומעת את תיאורם של אותם הימים, הימים הללו שאנחנו נמצאים בהם עכשיו, אני מתכווצת. נורא. נורא ואיום. נוראי. הבטן מתהפכת. בא לי להיכנס מתחת לשמיכה. הלסת כבר […]
זאת הייתה שעה מאוחרת. שעת חצות ליל מהפנטת. המנצח מצד ימין מולי בחליפתו הענוגה. ניצב עם גבו לווילון הארגמן היפיפה, מחייך חיוך רחב מתחת לשפמו עב השיער. יכולתי לחוש בליבם […]
אני לא יכולה יותר. את יכולה. אני יודעת. אבל איך אני שורדת את הרגע הזה? איך את חושבת? לנעול את הלסת. להחזיק חזק. לרסן. ואו זה קשה. כן. איך את […]
אני ריקה. הואקום הזה מתחיל לשרוף בגרון. הצריבה יכולה להימשך גם עד השעות הקטנות. אך אני עוצרת בעדה. לא עוד פעם. לא שוב. רק סרט ולישון. ומספיק. בלי התעללות. זה […]
מְחַכֶּה לְאֵיזוֹ עֶצֶם שֶׁתִּזָּרֵק לְכִוּוּנְךָ. שֶׁתְּמַלֵּא אֶת אֶת הֶחָלָל הַזֶּה. אֶת הַצְּעָקָה שֶׁמְּהַדְהֶדֶת עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שְׁנוֹת קִיּוּם. אֲנִי אֲהוּבָה? אֲהוּבָה? הובָה? בָה? בָה? בָה. הַנְּשָׁמָה שׁוֹאֶלֶת וְהַנֶּפֶשׁ זוֹעֶקֶת. כַּמָּה אָהַבְתָּ […]
הכי פשוט הוא גם הכי עמוק. ואני תוהה אם העומק; הוא זה שמביא לפשטות. כשאתה צולל עמוק. והרעשים נכבים. והכל שקט כל כך. הכל טבעי. בלי יומרה של השכל. בלי […]
עומק היאוש כה רב, שלפעמים אני מרגישה שאני שוחה בתוך ים של כאב, והוא איננו נגמר. הכל מסתבך והכל כל כך מורכב. המחשבות מעורפלות. קשה לי להתרכז. מי אני? מה […]
אני תוהה מה היה קורה אם הייתי נותנת ללב שלי לטייל לבד, משחררת אותו לחופשי. אני מדמיינת אותו, חוצה מעבר חצייה, שחור לבן, והוא אדום עם נעליים שחורות מיוחדות ותיק […]
לחתיכת שדה אימונים, הוכנסתי. אם לא בכוח הרצון אז בכוח. עד שיתגלה הרצון, גם במחיר של הדחקתו לרגע. משוריינת או לא, זה לא משנה, המציאות דחפה אותי לשדה. אימונים מפרכים. […]
מגיע שלב בו הדברים הטיפשיים כבר לא נוגעים בך יותר כמו בעבר. לא מרעידים אותך. לא מספקים אותך. אתה יודע שהם שקר. אתה יודע שהם זיוף. אתה מחפש משהו אמיתי. […]
בא לי להקיא. כאילו כל כך הרבה דברים מונחים על הכף, זה מענה אותי, ולכן אני יודעת שזה לא בריא. יודעת שזה לא בריא לבחור בו כדי להציל אותו. שזוגיות […]
אני לא מהססת הרבה לפני שאני לוקחת עוד פרוסה. רק פרוסה אחת. כדי שטעם השוקולד שבה יהיה העיקר. לא הטעם היבש של הלחם המלא ההוא. המלא. כן. כי בכל זאת… […]
תקיאי ותכתבי הכל. תכתבי ותכתבי. תוציאי הכל. את כל ההברקות שלך. כל המחשבות. תשמחי. תהני מזה. תנצלי את כל השמחה. אל תשמרי אותה למחר. תתמלאי בה בכל הכוח. תכתבי הכל. […]
אין לי כבר ריכוז לטקסטים ארוכים. אין לי. פשוט תחליף ותחליף. עד שאחד ידליק. עד שאחד הגפרורים יצית בי משהו. יש לי רעב למשהו לא מוסבר. יש בי חלל עמוק […]
היא שאלה אותי אם הכל בסדר. אחרי חודש שהיא שכחה שהיא ילדה אותי. לא ידעתי מה להגיד לה. אז הבטתי בה בעיניים החלולות האלה שלי. רציתי שתדע.
זה קשה. להתכחש לחלק מעצמך. רק כי את לא יכולה. לא עכשיו. לא לבד. חכי קצת. כמה זה קצת? הגוף בוער. והנפש מייללת. עד מתי.
ככה אני מבקשת. בפשטות. תסיר הכל. את כל ההגנות. בוא נהיה מטורפים שנינו. זה לא כל כך נעים להיות מטורפת לבד. זאת שטורפת את הקלפים. או פשוט מניחה אותם על […]
החלק הכי גרוע בטראומה הוא הרגע אחרי. הכל התפוצץ כבר ורק אתה נותרת מהטבח. אבק השריפה כבר התנדף, הכותרות בעיתון כבר התחלפו בחדשות. ואתה נשארת. קצת בודד. אתה והאנשים שסביבך. […]
אני שואלת את עצמי, האם אני צריכה לקחת את השליטה? להחזיק במושכות חזק חזק ששום דבר לא יתמוטט. יתמוטט. רק מלחשוב על זה נהייתה לי צמרמורת. סליחה. בחילה. וזה בסדר? […]
פורצים לי את הגבולות. הדופק עוצר לרגע וטס בקצב מהיר כלפיים. א-לוהים! פורצים לי את הגבולות! הם נכנסים. לעזאזל. הם נכנסים. בלי רשות. בלי בקשה. מבלי משים על זה שהם […]
אני רוצה לדעת אם יהיה מישהו שירדוף אחריי עד סוף העולם. בבכיות עד אינסוף שאני בוכה לפניו, והן לא ימנעו אף לא פסיעה אחת. אני רוצה לדמיין אותו מחזיק את […]
אולי אני לא רוצה לצאת…תהיתי. אולי הבור החשוך הזה לח ומבאיש, אבל עדיין נוח. נוח כי הוא מוכר. מצנן קצת. קר. אולי. אולי אני רוצה להישאר פה. בין הקירות האלה. […]
היי! אני צורחת אתה שומע? היי! הוא לא שמע האגרטל נשבר ונסדק שנייה לפני שהבנתי שהיו בו פרחים .
אני שונאת את עצמי. כן, אני יודעת שזו לא שורת פתיחה מבטיחה במיוחד, אבל זה מה שאני מרגישה עכשיו. בגלים. והאמת שאני יודעת למה. זה לא בגלל שאני בנאדם כזה, […]
הינה קיבלנו. קיבלנו את כל הזמן שבעולם. כל הזמן שבעולם כדי לתת נפח לדברים החשובים באמת. משפחה. רוח. ערכים ואהבה. הינה קיבלנו זמן. אז נו קדימה. למה אתם מחכים? להפשיל […]
ירדה החשיכה ואנשי היום הלכו לישון. ונשארו להם אנשי הלילה. האנשים החצויים האלה. האנשים הכאובים האלה. האנשים שלא הצליחו למלא את עצמם ביום אז הם מנסים את מזלם בלילה. אנשי […]
קוראים לזה ניתוק רגשי. הפקודה שהנפש לי ציוותה על עצמה, כאשר תוכנו של הסיר המבעבע של רגשותיי איים לנזול אל מחוץ גבולות החומר. היא כיבתה וקיררה את האש על מנת […]
הדשא הרך והמעט מעקצץ נפרש מתחת לגופי. הייתה זו שעת צהריים, אך השמש לא העיבה על מנוחתי אלא ליטפה בחמימות את עורי הבהיר, מעניקה לו גוון בוהק מתמיד. גוונים של […]