להתאדות

05/05/2020 72 צפיות 2 תגובות

כל יום ויום אני שוכחת יותר
את הקולך
שוכחת את הצחוקך
אתה דמות ללא קול בראשי.

אני מפחדת! בגלל שאני מבינה,
שחלק ממני משחרר ממך..
והפעם זה אמיתי.
זה טבעי
וזה לא בשליטתי.

הוא פה אתה יודע..
וזה מזמין כל כך
ונמאס לי ,
להיות במלחמה הזאתי
נמאס לי,
לפחד

אני מגלה את עצמי יום יום,גדלתי בשנה
ושכחתי את קולך
ואני מאמינה שזה רק עניין של זמן עד שאשכח את פנייך ,
את ההבטחותך.
ואתן לו להכנס,
להפוך אותי לשלו.
ולתת לך להתאדות..

להתאדות
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (2)

וואו מדהים !

05/05/2020 16:11

כתוב יפה, מסקרן מאוד על מה זה מדבר.

05/05/2020 18:06
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך