.

26/11/2021 40 צפיות אין תגובות

זה תמיד מדהים אותי איך העולם הופך כולו לעצוב כשבפנים קשה לי נורא. השמיים נעשים קודרים, גדולים ואין סופיים. העצים פתאום מכופפים, כאילו עייפו במרוצת השנים. הבתים שקטים וחשוכים. אני שקטה וחשוכה כל כך, אני מכופפת, קודרת ואין סופית.
פתאום נביחה של כלב מוציאה אותי מעצמי, בכי של תינוק, מזגן רועש, מחזירים אותי לקרקע. הלוואי שלעולם לא יפסיקו לנבוח ולבכות..

.
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך