Kotevet_ki_ba
רציתי לכתוב על משהו משעשע. זו התוצאה :)

אותתי ימינה, פניתי שמאלה

Kotevet_ki_ba 10/11/2021 66 צפיות 2 תגובות
רציתי לכתוב על משהו משעשע. זו התוצאה :)

נסיעה רגילה באוטובוס בדרך הביתה, האוטובוס חצי ריק, והעיניים שלי סורקות אותו בשעמום. פתאום, הן נתקלות במדבקה המרובעת על החלון שמודיעה שאסור להשליך פסולת מרכב זה. אני מחייכת, נזכרת את בהסעה שלקחה אותי לבית הספר בילדות, ובזה שתמיד הסתבכתי עם הקריאה של המילה “מרכב” כי היא לא הייתה מנוקדת.
האוטובוס עוצר בתחנה הבאה שלו, שלושה נערים עולים. הם מתיישבים במרחק של שורה ממני ואני מביטה בהם. מרחמת עליהם, וחושבת שזה בטח נורא קשה להיות נער מתבגר בימינו.
בימים שלי, הכל היה כל כך פשוט.
אחד הנערים מוציא סיגריה אלקטרונית, אני מסתכלת בסקרנות.
“הוא לא יעז.” אני חושבת לעצמי, אין מצב שהוא הולך לעשן פה. וכאילו הוא קרא את המחשבות שלי, הוא מסתכל עליי פתאום, ולוקח שאכטה.
עשן סמיך מסתלסל מבין השפתיים שלו, וריח מתוק של תות מרחף באוויר ומגיע עד אליי.
החברים שלו צוחקים, אחד מהם מצלם אותו בפלאפון- עושה לו סטורי.
אני ממשיכה להביט בהם.
לאט לאט, אני מדמיינת לעצמי איך אני הולכת להכנס בו עוד רגע, אם יעז לעשן שוב.
אני הולכת לחנוק אותו , אני נשבעת.
לא מעניין אותי שהוא ילד עם גשר על השיניים, ולא מעניין אותי שהוא מנסה לשחק אותה מגניב.
אני אראה לו מה זה, אני אראה לו מאיפה הדג משתין.
אני אלמד אותו איך להתנהג בציבור, ושיש עוד אנשים בעולם חוץ ממנו.
ובכלל, מה זה הדבר הזה?
לאן הגענו שילדים בני שלוש עשרה מעשנים ככה בלי בושה. מי ההורים שלו, של הילד הזה? בטח איזה זוג חוצפנים שגידל אותו לחשוב שהעולם סובב סביבו ושאפשר לשים פס על העולם. ואולי הם אפילו איזה עבריינים שבכלל לא כדאי להתעסק איתם, מאיפה אני יודעת?
ובעצם…
מה אכפת לי שיעשן, ומה אכפת לי שהוא לא מחונך?
ומה אכפת לי שהוא מזהם לי את האוויר?
מה אני סתם קופצת מעל הפופיק?
ומי בכלל שם אותי להיות מגינת הצדק והיושר? יש עוד אנשים באוטובוס הזה.
שאחרים יעירו.

אותתי ימינה, פניתי שמאלה
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (2)

עכשיו סיקרנת אותי אם אני הייתי מעירה או לא. אני לא יודעת. יש מצב גדול שכן, אבל גם יש מצב שהילדים האלה לא היו שמים עליי.
אולי הנהג היה מעיר.

אני חושבת שזה גם מעבר למגנת הצדק והיושר, לפעמים אנשים צריכים שיתנו להם יד מכוונת לצד הנכון, במיוחד כשהם עוד לא יודעים מה עלול לקרות מכל דבר טיפשי שהם עושים. (למרות ששוב, ילדים בימינו לא מקשיבים כמעט לאף אחד)

אני מרגישה שהתגובה שלי יצאה כבדה כזאת, אבל באמת שזו לא הכוונה.
סך הכל קטע יומיומי וכתוב בצורה יפה.

15/11/2021 10:15

    היי ספיר,

    מעולה, זה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות! שמחה שגרמתי לך לחשוב.

    לגמרי מסכימה איתך, זה גם למה בסוף כן הערתי- בכול זאת, האוטובוס הוא מקום ציבורי והם צריכים לדעת לכבד אנשים שחולקים איתם את אותו מרחב.

    התגובה שלך לא כבדה, אל תדאגי.
    תודה, ושיהיה לך יום מקסים! :)

    15/11/2021 13:11
3 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך