הלב שלי רוטט בציפייה, אין לי מושג למה אין לי מושג למה מהרגע שקמתי הבוקר רטט לו שם בין הצלעות שמכסות אותו רוטט לו יחד עם הבטן שמתהפכת לה למה? […]
אני מתחילה שוב ללכת, אומרים שהפסגה היא רק התחתית של ההר הבא, כנראה שזה נכון. כנראה שזה טיפוס כזה אינסופי, בין לבין יש תחנות לעצור בהן, לנשום, להתרענן לזכור, ואחרי […]
פעם התחפשתי, היום כבר לא. משתדלת שלא. איפה שצריכה- לא נשארת, איפה שלא- נשארת. לומדת לזהות את המקומות, מאירה אותם לאט, בפנס חצי שבור, עם אור בחצי קלאץ', משאירה לי […]
הצבעים שלה כלואים בתוך שחור. איפה שהוא בפנים. קבורים עמוק מתחת, כי מישהו אמר לה פעם שאסור להם לצאת. שלא כדאי לה לתת להם לצאת, ושיום אחד, הם יעלמו, אם […]
היא יושבת מולי על הספה האדומה שלה, הסיגריה החצי גמורה שלה עוד מפרפרת , איפה שהוא בין חיים למוות, כמעט נכבית. "עכשיו תסבירי לי שוב," היא אומרת, מוצצת את שארית […]
תחזיק לי את היד חזק ותגיד שזה יעבור בסוף, תחזיק לי את היד ותסתכל לי בעיניים כי זה מרגיע כשאתה עושה את זה. תסתכל לי בעיניים ותראה אותי, כמו שאני, […]
טיילתי אתמול בשוק ואיש זקן חייך אליי. בפנים שלו קרו כל הדברים שאמורים לקרות כשמחייכים – הפינות של השפתיים שלו עלו למעלה כאילו חוטים בלתי נראים מושכים אותן, העור מסביב […]
הכל את רוצה להרחיק ממך, הוא אומר לי. והכפתור שלי נלחץ. אני לא רואה את הפנים שלו. הוא איפה שהוא שם מאחוריי, יושב על יד השולחן, בזמן שאני מסדרת את […]
זה ערב של סוף נובמבר, מהימים האלה שברגע שהשמש מתחילה לשקוע נהיה קריר, ממש קריר. הוא עם קצר עכשיו, והוא קופא, אבל לא אכפת לו כי מה זה קצת קור […]
אני גאה בך שאת מפשילה ככה את כל השכבות שלך לאט לאט ושאת מסתכלת לילדה ההיא בעיניים. אני גאה בך כי את עושה את זה למרות שממש קשה לך. ולמרות […]
קחי את היד שלי, אמרתי לך אינספור פעמים בדרכים שונות, וצורות שונות. ואת לא לקחת, אפילו לא עשית סימן שאת מעוניינת , אז אמרתי לעצמי שאולי את לא רוצה, ואפילו […]
אני חופרת אותה חזרה מהקבר, זה שנמצא תחת ערימות של חול, פרחים ולבנים. מזיזה את הלבנים, אחר כך- החול מעיפה הצידה, למעלה, ולכל כיוון. היא עוד חיה שם, מבקשת שאציל […]
תסתכלי רגע על הצלקות שלך, תסתכלי על השריטות שלך, תסתכלי על כל החבורות הצבעוניות שמכסות אותך, תעצמי עיניים, קחי נשימה. תרגישי אותן, תגעי בהן- אחת אחת, תבדקי מה איתן, תשאלי […]
את גזע, נו, את גזע. כמה את יכולה להיות גזע. כל הזמן את גזע. יש לך ענפים שתופסים בהם, ואין לך משלך לתפוס. כל הזמן את עומדת זקוף, השורשים שלך […]
לפעמים, הוא אומר לי: עזבי, למה לך לטפס. תישארי איתי פה, מעבר לחומה. ולפעמים, בעיקר כשהשמש הולכת, אני מקשיבה, ונשארת. יש עוד בבלוג: https://www.avivatahayo.blog/
היא עומדת שם בקצה של המזח ומסתכלת רחוק, אל הציפורים והשמיים שבדיוק מתחברים עם הים ונצבעים בצבע אדמדם כתום. היא נשנעת על המעקה מולה, זה ששומר שאף אחד לא יפול […]
הם אומרים לך איזה כיף לך, הצלחת להבין את עצמך, אתה מודע לרגשות שלך- אתה יודע מתי, איך, כמה ולמה הגבת כמו שהגבת, ואיזה כיף לך שאתה מזהה את הרגע […]
אני רוצה שתתהלכי עם הסודות שלי בעולם, לא אכפת לי מה תעשי איתם אחרי שאספר לך. מצידי תצעקי את זה באמצע הרחוב, לא אכפת לי, באמת באמת שלא אכפת לי. […]
כשיגדל לך אני אפסיק. ידיים של שה חולה זוחלות-מפשיטות, נוגעות, לוקחות. ובחוץ קולות של כלום. גוף קטן, קפוא בזמן. כשיגדל לך אני אפסיק, עיניים סגורות חזק, נעלם. זוחלות- מפשיטות, נוגעות, […]
אני רוצה שתכנס פנימה אל הבית שלי, זה שעמלתי קשה כדי לבנות. אני רוצה לתת לך את המפתח, ולתת לך לנעול ולפתוח אחריך ולפניך. אני רוצה לתת לך לראות הכל, […]
בא לי חיבוק ארוך וחזק. בא לי ממש ממש שתחבק אותי, חיבוק חזק כזה שימחץ לי את הריאות. חיבוק כזה שאני ארגיש את הצלעות שלי נמעכות. חיבוק כזה שיעטוף אותי […]
חלומות. יעוד. אף אחד לא סיפר לי פעם , בילדות' שיש דבר כזה. אף אחד לא לימד אותי שאפשר לחלום בהקיץ, לעצום עיניים, או להשאיר אותן פקוחות ולנדוד אל מחוזות […]
בא לי לברוח, רחוק, לשבת בנקודה הכי גבוהה על איזה רכס במדבר, קרוב לאלוהים , בא לי לשבת, להסתכל מלמעלה, רק אני, לבד, בלי אף אחד שיעיר, או יגרום לי […]
לא סיפרתי לך את זה אף פעם, אבל מזמן מזמן , כשעוד הייתי בן עשרים ושבע, הייתה תקופה כזו שהרגשתי שאני הולך על אוויר וכל רגע עלול ליפול. הרגשתי לא […]
"תנו לי אהבה," אתה רוצה לצעוק עד שהגרון יקרע לך מרוב צרחות, "תנו לי אותה, רק תנו, לא משנה איך, גם אם היא מזוייפת." ואתה, אתה מצחיק, כי בסוף, אתה […]
זוג אצבעות ארוכות עוטפות את עורפי, מלטפות בעדינות, מלטפות. אגודלים רכים מונחים על גורגרתי, מעסות לאיטן את גרוני, אט אט יורדים-, אל עצם הבריח, ובחזרה מעלה. לוחצים לסירוגין אחד מרפה, […]
אנחנו יושבים מול המסילה,עומר ואני, סיימנו את היום באוניברסיטה והרכבת מאחרת, ככה הכריז הכרוז ממש לפני שניה. חם היום, והאוויר מרגיש כאילו הוא ממש עומד במקום. נראה שאפילו לציפורים אין […]
אנחנו יושבים על גבעה קטנה באמצע העיר, משקיפים עליה כמו זוג חוקרים סקרנים. מעלינו, השמיים כחולים ועננים מטיילים בהם, מתחתינו בניינים גבוהים ובהמשך, מאחוריהם נמתח קו הקו החוף בשני פסים […]
אם הייתי ציפור, הייתי ממריא גבוה. גבוה. משקיף, מתוך השמיים הכחולים, על הארץ למטה. שייך לכל מקום, ולשום מקום. חולף על פני ערים, אנשים, ומקומות. נודד ונודד, ואם אתעייף, או […]
ברחבי החדר מהדהד השיר 'זכיתי לאהוב' של עברי לידר, חלש, כמעט בלתי נשמע על רקע רעשי המכונות מבחוץ והרדיו שמתנגן בחנות. הוא עומד "במשרד" שלו, הידוע גם כ- המחסן וניגש […]
