Kotevet_ki_ba
כשמעצבנים אותי... ככה זה יוצא

בועות

Kotevet_ki_ba 13/01/2022 29 צפיות תגובה אחת
כשמעצבנים אותי... ככה זה יוצא

היא לא מבינה כלום.
היא חושבת שכסף זה הכל בחיים,
“את צריכה כסף” היא אומרת לי.
מי קבע שאני צריכה כסף?
את?
למה את קובעת לי מה אני צריכה?
מה את בכלל יודעת על החיים שלי, ועל מה אני צריכה או לא צריכה?

אני לא צריכה כסף,
אני צריכה נשמה

אולי זה נשמע רומנטי ומופרך,
אבל לא.
אני לא ארדוף אחרי כסף,
אני לא אקפוץ על עבודות שלא מזיזות לי שם כלום רק בשביל-
כסף.

את החיים שלך, תחיי כמו שאת רוצה.
את שלי, אחיה כמו שאני רוצה.
ואם יום אחד, אני אגווע מרעב,
אז תגידי לי-
אמרתי לך.
בינתיים,
בינתיים תני לי לעוף,
כי כל מה שאת עושה לאחרונה זה לקצוץ לי את הכנפיים ואני סיימתי לתת לך לגעת לי בהן.
אז תודה,
ולא תודה,
תשארי בבועה שלך,
ואני בשלי.
מהחלק הזה של חיי,
החלק של החלומות,
את לא הולכת לשמוע כלום.

בשבילך,
הוא מחוץ לתחום.
תמשיכי לחיות בלי לחלום,
חכי להזדמנות או לעבודה שתגיע,
אני סיימתי לחכות.
אני מגשימה.
אני לא רק חולמת.

בועות
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

ואוו, קודם כל מצאתי את עצמי בקטע הזה לגמרי.
אני חושבת שאני גם קצת בשלב של החלומות והעשייה הפנימית בשביל עצמי, ובעזרת ה’ גם הגשמה.

אם יש משהו שהבנתי זה שאנשים אוהבים להגיד לאחרים מה הם צריכים. לא משנה אם זה נכון או לא, לא משנה אם הם ביקשו עצה או לא- הם פשוט אומרים את מה שהם רוצים.

אישית יצא לי לקבל בעבר עצות “נוראיות”, וכמובן את המשפט הקבוע- “אבל אל תעלבי כן? זה בשבילך…”. אנשים פשוט החליטו בשבילי שאני צריכה לשנות את המראה שלי או הלבוש או לחייך יותר ללקוחות למרות שהם אלה שעשו את הטעות ואני זאת שקיבלתי את הצרחות.

נשארתי שם בזמנו כי הייתי צריכה כסף, אבל בסוף עזבתי כי כסף זה לא הכל בחיים, ובהחלט לא היה שווה את העבודה ההיא.

אהבתי מאוד את הקטע. כתיבה כנה ואמיתית. התחברתי אל התוכן.

13/01/2022 20:39
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך