דיכאון זאת מחלה .

Moza nargis 28/06/2021 135 צפיות 3 תגובות

אף אחד לא מדבר על זה, זאת מחלה
כואבת לא מדומה שהכל פתאום אפור,
והבטן לא רגועה.
רגש עצור תופס כל פינה, וחיוך עקום
מסתיר את ההבנה.
ההבנה שלי כלפי חוץ שאין תמיד למה ,
ולפעמים הכל שחור ובולע הכל , מלא ביגון.
עכשיו קורסת בלי סיבה אולי כי לא הקשבתי
לאזהרה, לנורה שהיבהבה .
עצמתי עיינים לא הסתכלתי לאחור,
לא ראיתי שהכנפיים סדוקות והנוצות נופלות.
נשארתי עזובה, רק אם עצמות,
שאריות של מה שפעם החזיק אותי חזק למעלה.
עפתי גבוהה עפתי מידי נגעתי בשמש היא שרפה
אותי מיד . לא הרגשתי את החום רק צריבה
חזקה .
מודה יש לי בעיה, אני אף פעם לא מרוצה .
לא מספיק טובה חרוצה חכמה נשמה.

ולכל מי ששואל אני עונה , ” לא רוצה להתלונן ,
הייתי יותר גרועה ”

השתנתי אני כבר לא אותה הילדה .
הרבה מים עוברים בנהר אני לא יציבה,
רק זורמת לא מפסיקה..
מערבבת כל מיני סוגים של דברים אני מכורה .
טוב תודה עד כאן בפינתנו החמימה
דיכאון זאת מחלה.

דיכאון זאת מחלה .
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (3)

יקרה, לצערי התחושות מוכרות כל כך וכואבות.. את כותבת בפשטות יפייפה. תודה לך

02/07/2021 00:08

יקרה, לצערי התחושות מוכרות כל כך וכואבות.. את כותבת בפשטות יפייפיה. תודה לך

02/07/2021 00:09
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך