storyteller
השקעתי נורא בסיפור הזה ואני מקווה לביקורות טובות למרות שאשמח גם לביקורות בונות. בסיפור ניסיתי לתאר כיצד חווים את המוות ומה קורה בו, ועל כך שאי אפשר לכפר על כל הטעויות בחיים, כך שננסה לחיות את החיים בצורה החיובית ביותר שניתן. מקווה שאהבתם (:

זכרוני לברכה

storyteller 02/05/2014 2269 צפיות 45 תגובות
השקעתי נורא בסיפור הזה ואני מקווה לביקורות טובות למרות שאשמח גם לביקורות בונות. בסיפור ניסיתי לתאר כיצד חווים את המוות ומה קורה בו, ועל כך שאי אפשר לכפר על כל הטעויות בחיים, כך שננסה לחיות את החיים בצורה החיובית ביותר שניתן. מקווה שאהבתם (:

קוראים לי דין, או יותר נכון, קראו לי דין.
כבר 7 שנים שאני בן 15.
אני בקשר עם סבי ז”ל.
כנראה כבר הבנתם מהעובדות האלו שאני מת, וכפי שאתם יכולים לראות, זה קרה בגיל 15.
הייתי נער מהשורה. עשיתי שטויות ונסחפתי אחרי החברים שלי. גיל ההתבגרות והטיפש עשרה, חרמנות והתפתחות.. כל החבילה. אך בניגוד לבני נוער בגילי, הידרדרתי לסמים ואלכוהול בגלל לחץ חברתי. טעות כלכך מטומטמת שהלוואי והייתי יכול לכפר עליה, אבל אני לא יכול. זה קרה ביום שישי אחד… יצאתי עם שני חברים לאיזה פארק נטוש עם מתקני שעשועים הרוסים ומזרקה מרוססת שלא עובדת. הם הביאו איתם את ה”חומרים”. התיישבנו על ספסל אחד. לא רציתי לעשן ולא כלום, אבל שתיתי, ואם לומר בכנות, הפרזתי בשתייה. הייתה לי בחילה וסחרחורת אבל לא הייתה לי היכולת להפסיק. הרגשתי שחם לי פתאום בניגוד למזג האוויר והתחלתי להזות. הרגשתי שאני כבר מדמיין דברים שהם לא תחת ההשפעה של האלכוהול וחשדתי שהם שמו לי משהו בשתייה, אבל לא הצלחתי לדבר. שמעתי אותם צועקים למישהו. הרמתי את הראש וראיתי ילדה. אחר כך ראיתי עוד ילדה. לא הצלחתי להבין כמה ילדות היו שם מרוב הסחרחורת. הכל היה מטושטש. ראיתי אותם רצים אליהן. קמתי מהספסל והלכתי לכיוונם. סחרחורת מטורפת. ראיתי אותם חוצים את הכביש בריצה בעודי עומד על שפת המדרכה. צפיתי בהם. הם דפקו לילדות “בוסה” והילדות דחפו אותם בניסיון להתחמק. הסתכלתי על כפות רגליי כי הרגשתי שהן לא יציבות. שמעתי מכונית מתקרבת תוך כדי שהגוף שלי דוחף אותי קדימה, אל הכביש. לא יכולתי לעצור את עצמי. הראש שלי הסתובב. התקדמתי אל הכביש, מרגיש את הפנס של המכונית מסנוור את עיני השמאלית. המשכתי להתקדם לאט. שמעתי את הנהג צופר בחוזקה בעודו נוסע במהירות רבה.
ראיתי את זה. את המוות שלי.
ראיתי אותו בעיניי.
ראיתי אותו קורה. חוויתי אותו. הרגשתי את כאב הסוף. אומרים שתהליך המוות נמשך 40 דקות, אבל אני הרגשתי שהוא נמשך כשנייה. והכאב, כאבי תופת. ובגיל כלכך צעיר. לא הספקתי לראות כלום. כל מה שראיתי באותו רגע זה שחור. פשוט שחור.
ומה קורה כשמתים אתם שואלים? שום דבר
אתם פשוט חיים את חייכם מחדש, בלי יכולת לשנותם. כך שחוויתי את הכאב הנורא הזה כבר 7 פעמים.
הלוואי והייתי יכול לשנות את חיי, לכפר על טעויותיי, כי אם היה ניתן לעשות זאת, הייתי חווה אושר 7 פעמים, ולא כאב, אך לצערי, על טעויות משלמים.

זכרוני לברכה
דרוג הסיפור 4.6 | 36 מדרגים

תגובות (45)

וואו! אהבתי ממש! אהבתי את התוכן, את התיאורים, את הכתיבה שלך! השארת מקום לדמיון ובאמת דמיינתי בראשי את הסיטואציה, את מה שקרה… פשוט מדהים!

02/05/2014 14:59

אהבתי מאוד!

03/05/2014 11:45

וואו, איזה מסר, הכתיבה שלך מדהימה.
מצטרפת לדידישה, זה ממש סוחף וגורם לנו להיכנס לתוך הסיטואציה.
את כותבת מדהים !

08/05/2014 07:03

בס”ד
וואו! יפה מאד!! זה עשה לי צמרמורת. היפנטת אותי. ממש הרגשתי שאני שם. רעיון יפה. כתיבה יפה. כל הכבוד!
בקשר למה שקורה אחרי שנפטרים – טוב, האמת כמובן שונה לחלוטין, אבל זה לא שיעור חשבון פה ואתה לא צריך להיות מחויב לעובדות. רעיון מקורי באמת.
שיהיה לך המון הצלחה!! ומזל טוב על בחירת העורכים! איך הצלחת???

08/05/2014 17:04

    בס”ד
    היה לי הרגשה שאת/ה בן, אולי כתוצאה מההיפנוט שבסיפור, אבל אין לי מושג, אולי את בת… בכל מקרה, סיפור יפה מאד, והמסר שאחרי החיים כבר אי אפשר לשנות ואפשר רק להצטער על הטעויות אם היו, הוא מאד חזק ונכון!!

    08/05/2014 17:06

    תודה רבה רבה (:
    ואני בת חחח אבל הבנתי את הטעות
    והאמת שזה הסיפור השני שלי בבחירת עורכים אז כנראה שהעורכים של האתר כבר מכירים את המשתמש שלי

    08/05/2014 19:17

וואו אהבתי.
שני סיפורים ברצף של בחירת העורכים!! יפה לך!!
דרך אגב, לא הבנתי מי זה הם שמכים את הילדות… יכולת להסביר קצת עליהם.

09/05/2014 18:19

    תודה רבה (:
    והאמת שהקטע בגדר סיפור קצר אז לא חשבתי שזה ממש רלוונטי אבל אני אשתדל לסיפורים הבאים שלי

    09/05/2014 18:50

עצובי וגדוללללל

10/05/2014 10:53

אוי אלוהים אדירים.
זה מזכיר לי פרסומות של אור ירוק “שלום, אני יוחנן ואני נפצעתי קשה בתאונת דרכים. אל תעשו תאונת דרכים.”
והמסקנה שאת צריכה להגיע אליה מההשוואה הזו, זה ברור מידי, זה נסיון טיפה עלוב לחנך את הדור שלנו. אין בסיפור הזה את ההדרדרות הקורעת לב, את הנפילה הקשה, את הניסיונות לקום.
מדובר פה בסיפור שהוא בקושי סיפור, שהפואנטה שלו מודגשת בלי סוף.

11/05/2014 01:06

    רובי, אני אוהב אותך (למרות שאני לא מכיר אותך). את לא מפחדת לומר את האמת בפנים ואת נראית לי אדם די הגיוני, בנוסף, יש לך ציצים גדולים. אדם כלבבי.

    11/05/2014 01:32

    אני מניחה שגם אני אוהבת אותך (למרות העניין עם החזה, אני פמיניסטית לעזאזל)
    תודה רבה(:

    11/05/2014 01:37

    את זאת שהזכרת את עניין החזה מלכתחילה ואם לא מוצא חן בעינייך שדנים בו, את תמיד יכולה להיפטר ממנו (זה גם בריא).

    11/05/2014 01:38

    הזכרתי אותו במחאה על עודף ההתייחסות שהוא מקבל, כך שזה די *אירוני* שאני מקבלת את ההתייחסות הזאת מאותו המקום שבוא הערתי עליה.
    ואני לא מתכננת להפטר מהחזה שלי, מדובר בכלי מיקוח שאני נהנת להשתמש בו נגד בני מינך (בגבול הטעם הטוב כמובן)

    11/05/2014 01:42

    איכס!
    מה הקטע עם דיוני חזה באמצע הלילה.
    ודניאל עלתי לאתר את השירים של אמא שלי כדי שאתה תגיב עליהם.
    ואמא שלי עברה על השיר, עברה על התגובות, צחקה והלכה לישון. כך שנראה לי שהיא הסכימה עם הטענה שלך.

    11/05/2014 01:43

    אני מניח שזה היה שימוש מתקבל על הדעת במושג “אירוניה”. כול הכבוד! את גם מאלה שלומדים מהר- עוד תכונה טובה.

    11/05/2014 01:44

    תהיתם פעם?
    כמה משמעת עצמית צריכה להיות לך, כדי לחבות את הפלאפון וללכת לישון?

    11/05/2014 01:46

    האמת זה היה נסיון ל- אין יור פייס כזה, אבל מילא.
    בכל מקרה , יש לי מתכונת בתנך היום, לכן אני אפנה עכשיו ללמוד אליה.
    בוקר ושבוע טוב שיהיה לך(:

    11/05/2014 01:46

    עשרה לשתיים נעים לך.

    11/05/2014 01:50

    ואני אוהב את שניכם, כי שניכם אנשים הגיוניים ושפויים בתוך המון של אנשים מטורפים. יחי החברות הנצחית.

    11/05/2014 18:29

    יחי הצאטרום! אה, נכון, המקום הזה מת (בינתיים לפחות).

    11/05/2014 18:35

    רמזת שאני מטורפת?
    ~פולולולולו~

    11/05/2014 18:36

    זה בדיוק מה שחשבתי אחרי שקראתי

    16/09/2014 15:49

פיסוק שגוי, משלב נמוך, רדוד ספרותית ובכללי נראה כמו פרסומת שבסיומה תשמע נעימה של “חושבים חיים”. לא אהבתי.
בכבוד רב, אינטלקטואל חביב לשעבר.

11/05/2014 18:31

    וקוראים לה storyteller!
    דיי, היא יכלה עוד יותר להעתיק?
    סתם.
    ~חושבים.. חיים..~

    11/05/2014 18:33

    לא הבנתי…

    11/05/2014 18:35

    אל תבין.

    11/05/2014 18:36

    שם המשתמש שלך הוא בכלל Yali123

    11/05/2014 18:43

בנוסף לזה שהסיפור ממש יפה וכתוב מעולה ומרגש, זה נושא מהסוג שכל כך רלוונטי היום שזה עוד יותר מעצים את היופי שבסיפור.
בגדול, הסיפור מדהים :)

12/05/2014 20:23

הסיפור כתוב טוב, אבל הוא היה יכול להיות מרגש יותר ומשמעותי אם הוא היה כתוב מנקודת מבט של אמא\מישהו אחר, ולא מהאדם עצמו שמת.
אבל המסר טוב.

15/05/2014 17:00

    לוקחת לתשומת ליבי, תודה על הטיפים (:

    17/05/2014 23:03

אין לי מה לומר חוץ מהמילה וואו!!

17/05/2014 15:02

וואוו! זה רעיון מקורי והמסר נכון וממש אהבתי!

17/05/2014 20:03

מהמם.. מהמם מקסים חכם ומתוחכם.

22/05/2014 09:31

וואוו זה מדהים כל הכבוד! יש לך כישרון מטורף !

30/05/2014 17:04

זה כתוב נחמד לא מדהים, יפה מאד אבל לא מדהים,
וחוץ מזה זה נשמע כמו הפרסומות האלה של “אל תשתו” “אל תעשו סמים”

ובנוגע למוות.. טוב אנחנו לא יודעים איך זה אם אנחנו לא מתנו נכון?

16/09/2014 15:55
סיפורים נוספים שיעניינו אותך