היום שבו חזרתי בזמן / הנעלם הגלוי
מכונת הזמן כבר מוכנה, אני כבר מוכן לחזור בזמן; אני יודע שזה מסוכן, אבל לא אכפת לי! לא סתם עבדתי שנים לרגע הזה. הרופא רץ לעברי, אך אני לא שם לב אליו ומשתגר לעבר.
חזרתי לעבר, הכל פה נראה שונה; אני מחפש את האחת – זו שחזרתי בשבילה.
מצאתי אותה; הזמנתי אותה לקפה – כפי שנהוג בתקופה הזו. אנחנו שוכבים.
זה חייתי, כמו שמעולם לא היה לי; תוך 9 חודשים היא ילדה לנו בן ומתה תוך כדי הלידה.
במשך השנים הבן שלנו מתבגר. אני עדיין עצוב על המוות שלה, אך שמח שנולד לנו הבן שאמור לעשות את "המעשה הנכון". עדיין לא אמרתי לו את זה, אך בעוד אני די מתבודד מהזולת – הוא בונה סביבו סביבה חברתית רחבה.
כל ערב מגיעה אליו בחורה יפיפייה אחרת; הוא לא מדבר איתי על דבר.
במשך השנה לאחר יום הולדתו ה – 18 נפטרות נשים רבות זו אחר זו; זמן מסויים לאחר מכן מתחילים למות גם גברים.
רק כעת הבנתי ממה ניסה הדוקטור להזהיר אותי לפני המסע בזמן…
רק עכשיו כשמאוחר מדי להתמודד…
תגובות (2)
סיפור מדהים
תודה!