אקדמיית אסטורה

04/06/2020 167 צפיות 4 תגובות

במרכזה של אנור לונדו, בירת אסטורה נמצאת אקדמית הקסם על שם הממלכה. העיר כולה הייתה רחבה וכללה כל מה שעיר צריכה, מהשוק הגדול עד לשכונות המגורים הגדולות. העיר הייתה מגודרת בחומה ענקית וגשר המוביל אליה שעה שמתחתיו האגם הגדול.
האקדמיה הענקית הייתה במרכז העיר, מוגבהת ומתנשאת גבוה יותר מכל צריח ומכל מגדל, היא הייתה בעלת חלונות רבים עם חופה מחודדת, כמו כן חלון רוזטה עגול מעל חופת הדלתות, שהיו גדולות ועשויות עץ יציב וכבד אשר צבעו חום עמוק לאורכן של הדלתות חיזוקי ברזל המצופה בזהב. אותן הדלתות היו פתוחות לרווחה ואיפשרו לכל מי שעולה במדרגות להיכנס לפנים המבנה, שנראה כספינת קתדרלה רחבה וגדולה בעלת שטיח אדום וגדול שבסופו במה גדולה מאבן.
שם חיכה המנהל אורנסטיין בכבודו ובעצמו. הוא היה אדם צעיר ובלונדיני, עיניו היו כחולות ועל סנטרו זקנקן בעל צבע זהה לשיער שעל ראשו. על פניו הוא נראה כאדם רציני מאוד, עיניו היו קרירות והוא בהחלט נראה כחייל לשעבר.

עם שחר מאות נערים ונערות עברו את הגשר, חוזרים בחזרה לאקדמיה שבה למדו, חלקם מגיעים בפעם הראשונה.
מתוך כל הנערים היה אחד, תומאס דיווידסון שמו, אך כינויו יהיה רק תום. הוא הלך לבדו, לבוש במדי האקדמיה כשאר הסובבים אותם, חולצה אפורה ומכופתרת כשמכנסיו שחורות ורגילות. מעל החולצה ענב עניבה שחורה וארוכה שעה שבידיו הג’אקט השחור. הוא נראה כנער אתלטי למדי ומיד היה אפשר לראות שהוא בעל שגרת אימונים רציפה וקבועה, כמו כן תזונה בריאה. עינייו בעלות צבע דומה לשיערו, וצבע עורו בהיר בטבעו אבל השהייה הממושכת בשמש גרמה לו להיראות כהה טיפה יותר. מתחת לשפתיו “העסיסיות”, כפי שאימו הייתה נוהגת לקרוא להן, ישנה נקודת חן שחורה וקטנה, מצד ימין.
החלק הבולט ביותר בו היה החרב שצמודה למותנו, על אף שלא הייתה חובה ללכת עם הנשקים הוא בחר לעשות זאת מעיניין של כבוד והרגל, החרב רמזה רבות אודות האווירה הקרירה סביבו, להבה היה קפוא לגמרי ומן הנדן נפלטו אדי קור שנעלמו באוויר. תומאס היה תלמיד בשנה השניה, בן שבע עשרה ושישה חודשים.

לאחר אותה שיחה מיגעת עם מנהל האקדמיה כל אחד הלך לכיתתו, פונים למסדרונות הרבים ונפגשים בכיתות עם המורים שלהם משנה שעברה לאחר שלא ראו אותם במשך החודשיים של חופשת החורף. אבל כאשר נכנס תומאס לתוך הכיתה וראה את חבריו הישנים ראה מישהי נוספת אשר אותה לא ראה שנה שעברה.
קטרין בלום היה שמה כפי שהציגה את עצמה. היא הייתה בחורה קרה בכל מובני המילה, אפילו המראה שלה קריר למדי. עורה בהיר וחלק, עיניה אפורות ושיערה קצר וישר. פניה חלקות ועגולות, כאשר החלק היחיד שבולט בהן הן השפתיים הורדרדות שלה, קטנות ובהירות שסגורות רוב הזמן. בחורה צנומה למדי, מידות גופה לא בולטות, אם בכלל.
בדומה לתום ובדומה לשאר הבנות היא הייתה לבושה במדי האקדמיה. שמלה שחורה וקצרה, מורכבת משני סוגי בד שונים, האחד צמוד ועמיד יותר והוא מכסה את בטנה וגבה, בעד זוג כפתורים בהירים הסוגרים את השמלה על גופה ומרכיב את החצאית עצמה, השני הוא בד לבן רך וגמיש שמכסה את חָזָהּ, על כתפיה כתפיות רחבות ומשוחררות.

הנערה החדשה שהצטרפה לכיתה של תומאס, מי יודע למה היא מסוגלת? היא לא נראת מאסטורה אלא ממדינה זרה, אם כך מדוע שתהיה באקדמיה הזאת דווקא?
היא נראת כמו טיפוס קשה…

אקדמיית אסטורה
דרג את הסיפור

תגובות (4)

‘מלך הקונצים’ היקר,

ראשית, הרעיון לסיפור נהדר. כמובן שאינו מקורי, אך המדד הוא הביצוע.
אקדמיית קסם אמורה להיות סיפור פנטזיה: טובים נגד רעים, כשפים, יצורי פלא…
בניית העולם מלאה ומפורטת, אך מפורטת מדי. מרוב עצים לא רואים יער. כדאי להגיע לסיפור עצמו, ואת הפרטים הלא הכרחיים להשלים תוך כדי.

פירוט היתר של מראה הדמויות ולבושן, לא שייך לסוגה זו, אלא אם הפרטים רלוונטיים לעלילה. אם התכנון הוא ‘סיפור אהבה’ על רקע עולם קסום, איבדת אותי. לא סובל ‘סיפורי אהבה’.

שנית, עברית.
מרוב תיקונים, אני לא יודע מאיפה להתחיל. בקיצור: נדרשת הגהה.
קצת יותר ארוך: לכל משפט תקני יש נושא אחד בלבד!
למרות שהפיסוק סביר, עדיף לפרק משפטים ארוכים לקצרים וקריאים. כמה שפחות להעיק על הקורא, וכמה שיותר מהר להגיע אל העלילה עצמה.
עניבה עונבים, לא עונדים.
“חזה” (זי”ן בקמץ ומפיק בה”א) – לא ‘חזהה’.
נרא[י]ת.
לא א’ אלא ב’ – בניגוד ל- ‘אלה’ שמצביעים עליהם.

שלישית, הערת הכותב. מיותרת! זהו סיפור פנטזיה, לא סיפור ילדים. אין צורך להאכיל אותנו גרבר בכפית.
את חופשת החורף אפשר לאזכר כחלק מהעלילה, ואת הנסיעה לדרום – רק אם היא משמעותית לסיפור.

רביעית,
אני לא גזען, אני שונא את כולם.

05/06/2020 01:12

אני בהחלט מודע לפופולריות של הסיפור ואני גם לא מנסה בכלל להיות מקורי, אני מביא את הדמויות ואת הרעיונות הכללים מעצמי על בסיס מוכר ואהוב (שכמובן גם אני אוהב מאוד), אם להגיד את האמת אני עושה את זה בצורה כלכך בוטה שכל מי ששיחק במשחקי דארק סולס יכול לזהות ברגע אחד את הדמויות ואת המקומות רק על פי השם.
בהמשך העלילה אני מתכנן להכניס קצת רומנטיקה אבל הדגש הגדול בסיפור זה התפתחות של הדמויות בתוך עולם של טורנירים קסומים (כדי לעשות כוחות מול ממלכות אחרות) וצייד מפלצות, מופרט על זה אחר כך.
לגבי פירוט היתר אני מניח שאתה צודק, אני אעבור שוב ואתקן את מה שאני רואה שכדאי להוריד אבל היו דברים שכן היה לי חשוב לפרט.
לגבי שגיאות כתיב ודברים בסגנון אני פשוט אעביר את הכתיבה לוורד וככה זה יסמן לי את השגיאות, לגבי שגיאות אחרות תודה שתיקנת זה עוזר מאוד.

לגבי הערת הכותב, צודק מאוד. במקור העלתי את הסיפור לעיר הספרים שם הקהל הוא ברובו ילדים ונוער והוספתי את ההערה כדי שזה לא יעבור לקרוא מעל הראש.

לגבי החזה הכוונה הייתה לחזה-שלה כמו שיש חזהו- החזה שלו הנחתי שזה ככה אבל עכשיו אחרי בדיקה אני רואה שזה כ-חָזָהּ.

תודה על התגובה המפורטת, זה עוזר מאוד ואני אקח את זה לתשומת ליבי. אשמח אם תגיב על דברים אחרים שכתבתי באתר במטרה לשפר אותם ואת הכתיבה שלי. (אפילו שלחתי לך הודעה אבל אני חושב שכנראה לא שמת לב או שזה לא נשלח)
שבת שלום.

מלך הקונצים, המלך של הקונצים.

05/06/2020 11:11

    אשמח לקרוא את ההמשך, ואני שמח שעזרתי.

    לגבי ההודעה הפרטית, היא מגיעה למייל של העבודה, וכבר שלושה חודשים שאני בבית, כך שאין לי גישה. בתקווה שנחזור מהר לשגרה, ושאזכור את הסיסמא.

    אני לא גזען, אני שונא את כולם.

    08/06/2020 01:52

מלך הקונצים היקר,
הסיפור נשמע מעניין ומבטיח.

אני מזדהה עם רוב הערות קודמי.

הצעה לטיפול בפירוט המרובה מדי – פזר את הפרטים אגב אורחא, בתוך הכתיבה, ולא ברשימות מייגעות.
גם אין צורך בכל הפרטים, אפשר להשאיר משהו לדמיון…

כדאי גם להביא בהתחלה משהו שיתפוס את הקורא – משהו מסתורי, שאלה, בעיה וכן הלאה, ולא רק תיאור של שגרה.

אגב, מסדרון ולא מזדרון…

בהצלחה בהמשך הסיפור!

08/06/2020 02:03
סיפורים נוספים שיעניינו אותך