סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר...

ארבע הסגולות | מילות סיכום לכרך הראשון

23/10/2021 120 צפיות 4 תגובות
סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר...

“שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה!”

אחרי למעלה משנתיים של כתיבה (עם הרבה הפסקות באמצע…) העליתי זה עתה לאתר את הפרק האחרון של “ארבע הסגולות”, לפחות של הכרך הראשון בסדרה…

את הסיפור התחלתי לכתוב למען בתי טורפת הספרים.
תקוותי הייתה לכתוב למענה פרק מדי שבוע בשבוע, אך נוכחתי לדעת שכתיבה דורשת זמן, ובעיקר – מצב רוח מתאים, הרבה מוטיבציה, ביטחון עצמי, דחיית הסחות דעת, ועוד ועוד… כל מי שכותב באתר הזה בקביעות בוודאי מבין למה את מתכוון…

הרעיון הכללי לסיפור התחיל בחג הסוכות, והפרק הראשון נולד בעקבות תמונת מסך של ווינדוס. מי היה מאמין לאן יתגלגלו הדברים…

המטרה הראשונה הייתה לכתוב ספר אחד בן כ40,000 מילים, שהוא ספר מינימלי בעברית.
אך הסיפור התארך והתארך, דמויות חדשות הפתיעו אותי בדרך, העלילה הסתבכה, התעלומות התרבו – והינה אנו עומדים כאן, אחרי 34 פרקים וכמעט 70,000 מילים, והסיפור רק בראשיתו.

סגנון הכתיבה שלי הוא גילוי. אני מגלה את הסיפור במהלך הכתיבה, כמעט בלי תכנונים מוקדמים. איני מתכנן את הסיפור, אלא מגלה אותו בתוכי. כל צעד של הדמויות בסיפור – הוא גם צעד שלי; כל גילוי שלהם – הוא גם גילוי שלי. לא היה לי מושג שכך יסתיים הספר, אבל כך קרה.

במבט לאחור, אני תוהה לעצמי אם כך כדאי לכתוב.
מצד אחד, כתיבת גילוי מסקרנת ומרתקת, כי אתה קורא בעצמך את סיפור שאינך מכיר במהלך הכתיבה שלו.
אולם, מצד שני, אתה עלול להגיע למבוי סתום, כי לא תכננת מראש מה עתיד לקרות. אתה גם צריך להמציא הכול כל פעם מחדש – בניגוד לכתיבה מתוכננת, שבה אתה משקיע את מירב כוחות היצירה שלך בכתיבת התכנון, ואחר כך את מלביש את השלד שיצרת בבשר ועור.

אבל אני עוד מתלבט בזה…

*

ברצוני להודות לכל החברים כאן שעודדו אותי להמשיך לכתוב.

ראשית, לכל מי שפתח כל פרק ופרק וקרא. אני יודע שזה לא היה פשוט, הפרקים נכתבו במרחק זמן רב זה מזה, ואני בעצמי שכחתי לפעמים מה קרה בין פרק לפרק… אז שוב – תודה רבה לכל הקוראים!

מתוך קבוצת הקוראים הנאמנים, ברצוני להודות בעיקר למגיבים. גם לאלו שהגיבו פה ושם, בתגובות קצרות או ארוכות. אך בעיקר ברצוני להודות למקס, שקרא את מרבית הספר בקריאת רצף והעלה תובנות מעניינות שאני עצמי לא חשבתי עליהן…

ומעל כולם – תודה מיוחדת ל”עוץ לי” (רומפ…) על המסירות הרבה לספר שלי בפרט – ולכל הסיפורים באתר בכלל.
תודה על קבלת הפנים הלבבית והמושקעת בפרק הראשון, ותודה על עשרות התגובות, שיותר משהן מסייעות לי לתקן את הסיפור – הן נותנות לי כוחות להוסיף ולכתוב אותו – עד להשלמתו.
תודה גדולה!

*

לאן ממשיכים מכאן?
ישון ודיה וארבעת חבריהם חצו את הים ביבשה, והינה הם יוצאים לדרך ארוכה, שאיש אינו יודע היכן תסתיים – אפילו אני (אף שיש לי כמה השערות בעניין…).

האם אמשיך לכתוב את הסיפור?
אני רוצה מאוד!
אבל צריך כוחות רבים…
מקווה שאצליח!

תודה לכולם,
וכולי תקווה שנתראה גם בהמשך!

שבוע טוב,
עומר

ארבע הסגולות | מילות סיכום לכרך הראשון
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (4)

היי עומר,
חיכיתי עד שאסיים את הפרק האחרון כדי להגיב. כבר בערך חצי שנה שאני עוקבת אחרי הסדרה ורציתי להגיד שנדיר למצוא ברשת סדרות ארוכות ששומרות על איכות גבוהה ועלילה מעניינת כמו הסיפור שלך – כל הכבוד!

ראיתי ששאלת האם כדאי להוציא את הסדרה כספר – אז קודם כל אני לא כל כך טובה כמבקרת, ולא כדאי להסתמך על חוות הדעת שלי בפני עצמה רק כעוד זווית.

אפשר להגיד שהסיפור התחלק לשלושה חלקים: המסע של ישון ודיה מהכפר שלהם עד לכפר השהרונים, המסע מכפר השהרונים עד למגדל המחוללים וההתרחשויות במגדל המחוללים עצמו.

החלק הראשון הכיל הרבה סיפורים מעניינים, אבל הפריע לי שבזמן הקריאה לא היה נראה שיש קשר ביניהם, זה היה נראה כאילו כל פרק מכיל עלילה משל עצמו והופך את הפרקים הקודמים ללא רלוונטיים (בדיעבד אומנם כולם קשורים, אבל אלו היו התחושות שלי בזמן אמת).

החלק השני היה השיא של הסיפור. התרחשות מעניינת ומותחת שקשה להפסיק לקרוא.

החלק השלישי הכיל הרבה מידע אבל היה ארוך קצת. אומנם לא כל החלק הכיל רק העברת מידע, היה גם את המאבק המותח בין חיננית ללקישא, אבל עדיין היה נראה לי שאפשר לקצר.

לסיכום נראה לי שאחרי עריכה וקיצור של החלק השלישי אפשר להוציא את הסיפור כספר (כמובן בהסתמך על זה שגם המשך העלילה יצא). בהתייחסות שלי הארכתי אומנם בפגמים, אבל זה בגלל שעל הדברים הטובים קשה לתת הערות. מן הסתם כדאי לתת למישהו לקרוא את הסיפור ברציפות ולראות איך זה יוצא.

31/10/2021 13:26

    שלום ספיר!

    דבר ראשון, תודה רבה רבה על ההתמדה בקריאת הספר עד תומו! אני ממש מעריך את זה! מקווה שנהנית מהקריאה.

    תודה רבה על התגובות שלך שליוו את הסיפור, ובמיוחד על התגובה הזאת, הסוקרת את מהלך הספר ועומדת על הנקודות העיקריות שבו.

    תודה גם על המחמאות, מחזק מאוד לשמוע תגובות כאלה מאחרים, כי לי קשה לראות את הצדדים הטובים שבסיפור, ואני שם לב בעיקר לזמן הארוך כל כך שנדרש לי לסיים את הספר…

    מסכים מאוד עם ההערות שלך.

    גם אני הרגשתי שהחלק של מגדל המחוללים היה מייגע במקצת וכמעט חסר עלילה, אלא בעיקר הסברים והסברים… אני באמת מנסה עכשיו לחשוב על עיבוד שלו, כך שיהיה לו קו עלילה משלו, וכל ההסברים יובאו באגביות בתוך עלילה מותחת.

    אני מזדהה מאוד גם ההערה בדבר חוסר הרצף בחלק הראשון. אני חושב שהבעיה נובעת בעיקר משתי סיבות:

    1. הפרקים הראשונים אינם מתחילים בנקודת הסיום של הפרקים שקדמו להם, אלא בנקודת זמן מאוחרת יותר, ואחר כך מובאת השלמה מה קרה בינתיים. זה היה מכוון, בהשראת סדרת ספרים מסוימת שקראתי באותו זמן. אכן, כמה וכמה העירו לי שזה מוצלח פחות, ואני בהחלט מתכנן לשנות את זה.

    2. חסר קו עלילה לחלק הראשון – מה האחים רוצים בעצם? אחרי שיהיה קו עלילה ברור, ילוו כל האירועים הקטנים את קו העלילה העיקרי, ותהיה תחושה של סיפור אחד.

    ושוב, תודה רבה על הקריאה והתגובות, זה מחזק אותי מאוד!
    עומר

    03/11/2021 12:04

נהנתי מאוד מקריאת הסיפור

31/10/2021 22:59
סיפורים נוספים שיעניינו אותך