מבצר האור: הב הרשע השאול | עדכונים ותכנית המשך כתיבה
קוראים יקרים (מי שבצער רב נשאר כאן):
אז… נתתי לכמות קוראים מכובדת לעבור על הפרקים שהוצאתי עד כה.
התגובות? התנדנדו בין "יש כאן המון בעיות" לבין "זה בסדר".
לא ציפיתי שהסיפור יהיה מדהים, אבל גם לא ממש ציפיתי לכ"כ הרבה תסכול. זה הרגיש כמו סכין קהה: לא משנה כמה אני משחיז את הסכין, היא עדיין לא חותכת.
אני אמשיך לכתוב את הסיפור, כי התחייבתי, ואני לא משאיר פרויקטים לא גמורים (לא אצלי בלקסיקון). מה שכן, הפרקים הולכים להיות ארוכים יותר (כמה שצריך, גם אם 10 עמודים, גם אם 20) חלק מהדמויות שכבר ראיתם את נק' המבט שלהם בסיפור לא יקבלו נק' מבט בהמשך, וכרגע אני לא מצליח לחשוב על עוד שינויים, אבל תסמכו עליי – כשאחזור לכתיבה אתם תשימו לב אליהם.
החדשות הרעות הן, שאחריי זה, אני אפסיק להעלות סיפורים באתרים שלי (וואטפד וטייל). לכל אחד שחובב כתיבה, אני כבר מזהיר: האתרים האלה הם הפיתיון המושלם. אתם רואים שיש כאן קהילה, אתם רואים שזה יחסית "ידידותי"… אבל את העזרה האמתית שלי לא קיבלתי כאן בכלל, ולמעשה אני חושב שזה רק דרדר אותי. אני בכוונה מביא את עצמי כדוגמה; יכול להיות שלכותבים אחרים זה עוזר. לא אצלי.
אם אעלה לכאן משהו, זה רק דברים מאוד קצרים, מאוד קלילים, או רעיונות שרציתי לכתוב.
קריאה מהנה.
תגובות (3)
סכין קהה, כהה זה ההיפך מבהיר.
פרקים ארוכים? זה איום?! כל הכבוד! אני בעד פרקים ארוכים.
האתר ידידותי, הקהילה קצת פחות. זו לא סיבה להפסיק להעלות את יצירותיך הנה.
כמובן, זו זכותך המלאה. אלא שחוסר תגובות זו לא הסיבה הנכונה.
כיצד האתר "דרדר" את איכות הכתיבה שלך?
אם תרצה, אוכל לכתוב לך תגובה מפורטת על כל פרק של 'מבצר האור'. יש מה להגיב, ואפילו פה ושם לשפר. אבל, וזה אבל גדול, כתיבתך נהדרת, זורמת, מהנה, ממכרת ובשפה גבוהה.
כתיבה שכזו, מאוד חסרה כאן. אשמח אם תשקול שוב את צעדיך.
דרך אגב, שאלה טכנית: איך הכנסת קישורים לסיפרים קודמים?
תודה על סיפוריך הנהדרים, ותודה מראש על תשובתך.
נ.ב. האתר הזה מת.
ראשית כל – תודה רבה לתגובתך! וגם תודה על התיקון, סידרתי את זה. לא שמתי לב, אופייני לי.
הקהילה דווקא בסדר לפחות בשבילי (הגיונית ביחס לאתרים אחרים שבהם הגבתי) אבל תפריט עריכת הסיפורים באתר מאוד מוגבל (גם WATTPAD, אגב). אני חבר באתר כבר שנתיים, ואכן עדכנו את המערכת, והעדכון לא שיפר מי-יודע-מה את אפשרויות העריכה, ובתהליך הכתיבה אני חייב יותר אפשרויות, קל וחומר בעריכה. לא אתעמק בפרטים, אבל יש כמה דברים שחסרים לי קצת.
האתר לאו-דווקא, בהכרח בצורה ישירה, "דרדר" את הכתיבה; הוא פשוט לא עזר לקדם אותה. הוא הוסיף יותר הגבלות, ופחות הקלות. זו לא הדרך, לפחות לא במקרה שלי. אגב, לא רק TALE; גם אתר WATTPAD נמצא באותה הבעיה.
ואל תדאג – אני לא מוותר על האתר לחלוטין. את הדברים הכבדים אני אמשיך לכתוב, פשוט לא אפרסם כאן. אפרסם כאן דברים קצרים יותר, שמתאימים לחך של קוראים באינטרנט. (לא כל הקוראים, אבל חלקם הנכבד, שמתי לב).
בנוגע לקישורים – אחריי העדכון של TALE אני חושב שהם נתנו אופציה, במידה ושומרים טיוטה, לגרום לקישורים לקבל צורה נחמדה שנראית כמו קישור ולא כמו ממבו-ג'מבו. אני מתכוון, שמים את הקישור, שומרים כטיוטה, ואז כשבודקים את הטיוטה פעם שנייה, זה מופיע בתור קישור. נדמה לי.
ושוב, תודה על התגובה, אני מעריך את זה מאוד.
Dr_Ellert, שלום וברכה!
איפה היית? נעלמת לזמן רב כל כך וכבר חששתי לשלומך!
מבין היטב את כל הבעיות שדיברת עליהן, ואף שאני עצמי נמצא באתרי שיתוף סיפורים זמן מועט משלך, אני מתחיל להזדהות עם התסכול שלך.
אתה מפרסם פרק, שאתה מאמין שהוא סביר, אולי אפילו מעניין, ואינך זוכה לתגובות.
אומנם אתה רואה שיש כמה צפיות בפרק, אך לעולם אינך יודע מה פירושן – האם אנשים קראו את הסיפור, או שרק פתחו את הדף ומיד סגרו? ואם קראו – האם אהבו אותו? ומה חשבו עליו? הוא עניין אותם? הוא אכזב אותם? הוא נראה להם קשקוש מוחלט? שיגידו משהו! טוב או רע – משהו! זה מתסכל, אין ספק.
מצד שני, אילו ברירות אחרות יש לנו? אנחנו אוהבים לכתוב! זה מחייה אותנו ומסייע לנו לבטא משהו שנמצא בתוכנו. אומנם אפשר לכתוב למגירה – אבל גם זה מתסכל!
אגב, הבחנתי שאם מפרסמים באתר סיפורים קצרים, מספר הצפיות גובר. זה מובן. לאנשים אין סבלנות לקרוא פרקים ארוכים בזה אחר זה. ומצד שני, כל הכיף הוא בכתיבת סיפור ארוך – לבנות עולם, לפתח דמויות, ליצור קשרים ביניהם, לאסוף אירועים משמעותיים וכן הלאה…
בהלכה היהודית ישנה ברכה שמברכים על ראיית חבר שלא ראו זמן רב מאוד: "מחיה המתים". באמת!
אז… אני מרשה לעצמי לברך עליך את הברכה הזאת באופן מקוון – כשם שההיכרות שלנו מקוונת.
ולפחות אני מתנחם שתמשיך לעת עתה להמשיך לפרסם את יצירותיך באתר.
לילה טוב!
ומצפה לפרסום יצירותיך!
עומר