אם חשבתם שיצא לי גרוע אנא תגיבו...

בתו השנייה של זאוס, פרק 2:

17/10/2014 753 צפיות 3 תגובות
אם חשבתם שיצא לי גרוע אנא תגיבו...

פרק 2: איילה:
תמיד עשיתי מה שרציתי, תמיד הייתי אדון לעצמי ואז ראיתי אותה, ילדה ממש יפה נכנסה למחנה החצויים, היא נראתה די נסערת, מפוחדת ואחריה נכנסו בערך כ-13 ילדים למחנה, אני ממש התלהבתי ממנה, היא נראתה בעלת עוצמה, גבוה, בעלת השראה, ממש גיבורה אמתית.
שיערה היה שחור, אסוף בקוקו, תווי פניה היו חזקים (אם אפשר לומר די שריריים), עיניה היו הכלאה בין ירוק וכחול, היו לה שתי גומות חן, על לחיים מושלמות, עורה היה טיפ טיפה חום, הילדה הכי יפה שמישהו אי פעם ראה.
היא לבשה חולצת ‘הלו קיטי’ בצבע כחלחל ועליה קיטי חרוכה מעט,(נראה שנלחמה איפה שהו) על כתפה נחה לה קשת ובאחורי גבה הייתה אשפת חיצים מלאה, מכנסייה היו ג’ינס ככל הנראה סוג של אפור בהיר עם קרעים, היא נראתה ממש טוב, ניגשתי אליה.
:” היי ” אמרתי, הילדה הסתכלה עליי ושאלה :” גם את כזאת, כמוני?? את יודעת, חצויה?? ”
התחלתי לצחוק, ואמרתי לה שכן :” אכן כן אני ביתו של הרמס ” אמרתי ” גנב, שליח, רמאי, את יודעת ” היא הסתכלה עלי במבט שקצת הלחיץ אותי, היא כאילו, בחנה אותי, כאילו היא חושבת על כמה דברים יחד.
לבסוף אמרה :” אוקיי, שלום נעים מאד, שמי אביגייל, אני גם בת אל, אני כרגע הייתי עם החצויים הללו על מטוס, משהו תקף אותנו, בגלל זה אני נראת די חרוכה.”
לא ממש היה אכפת לי, היא נראת די טוב ככה, חרוכה אבל די מאיימת וחזקה כאילו חזרה מאיזה מסע חיפושים ואז כירון הגיע.
כירון בירך אותם על שחזרו לבסוף אל המחנה, את כל ה14 ילדים כולל אביגייל.
הוא לקח אותם לבניין הגדול ואמר:” אני שמח שהגעתם כולם בשלום, אני מאמין שזה יהיה ביתכם בכל שנות חייכם, אם תשרדו ” אמר והוסיף :” כולכם ילדי אלים, לפני כמה שבועות, מצאנו מכתב ועליו היו שמות של 13 ילדי אלים בסן פרנסיסקו, האלים שלנו, היוונים.”
:” רק רגע ” קראה ילדה :” מה עם הילד ה14? ” שאלה ” היא צודקת ” קרה ילד אחר.
:” הירגעו, הירגעו ” אמר כירון והוסיף :” הילדה ה14 הינה, אביגייל, יקירתי תואילי להתקרב אליי? ” היא ענתה :” כן ” היא נעמדה ליד כירון ואמרה :” אני ככל הנראה לא מופיע במכתב משום שאני אמורה להיות מתה ” אמרה, ילדים זזו, נעו ממקום למקום בחוסר שקט ואז כירון אמר :” כולכם ילדי אלים, אביגייל באמת לא הופיע במכתב כי היא לא הייתה צפויה לצוץ שם, כולכם נע לקחת מפתח ולבחור חדר כאן בבית הזה (בית הפנימי), עד שהאלים יכירו בכם, זה יקרה בקרוב ואז…” הוא לא הספיק לומר וכבר כמה ילדים ערו שינוי, שתיים בנות אפרודיטה, שלושה נהיו פתאום אחיו החדשים בני הרמס, בן ובת נהיו בני אפולו ברגע, הייתה ילדה אחת ביניהם שנראה לי ששמה לילה, אביה היה פוסידון, הילדים טיפה נרתעו ממנה אבל אז נרגעו, אביגייל התחילה לומר מי אבא שלה והילדים כולם נתנו בה מבט ממש מפוחד.
הם פחדו ממנה, אביה היה הגדול מכולם: זאוס, בכבודו ובעצמו, איך אפשר לא לפחד ממנה, אביה היה אל האלים, למרות שלא נראתה מפחידה היא הייתה הכי רבת עוצמה בחדר.
ילדים התחילו להתלחשש שהיא תוכל להרוג את כולם עם ברק אחד ואחרים אמרו שהיא מהווה סכנה על כל המחנה.
אחד הילדים הבנים אמר שהם צריכים להירגע והכל בסדר, אז מה אם היא הבת של זאוס, אז מה? התחלתי לנעוץ בו מבטים, ואז התגלה שהוא בן הפייסטוס ואז השתתק.
:” כל מי שסומן וגילה מי אביו או אימא האלוהי נא ללכת לביתנים שלהם ” כירון פנה אליי :” תיקחי אותם לביתנים שלהם ” אמר לי והוסיף :” אל תגנבי כלום בדרך “.
:” בסדר וממלא לא התכוונתי לכך “.
לקח לי איזה שעה לפזר את כולם אבל לסוף סיימתי והלכתי לחדר האוכל עם חבריי לביתן הרמס לארוחת הערב לפני המשחקים, בעיקר משחק ‘לתפוס את הדגל’.

בתו השנייה של זאוס, פרק 2:
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (3)

זה לא כמו פרסי גקסון, זה לא דומה לפרסי גקסון.
זה בדיוק פרסי גקסון, עם כמה שינויים קלים.
הספר מצוין, אבל מי שכתב אותו..היה ריק ריירדן.

17/10/2014 16:40

אני יודעת, סורי על זה אבל אני התמקדתי במחנה ובבני האלמוות אם זה כמו פרסי ג’קסון אני ממש מבקשת סליחה אבל הקשר היחיד הוא המחנה כירון והחלום של אביגייל זה הכל

17/10/2014 19:28

אין לי יותר השראה להמשיך את הסדרה אז אסיים פה למרות שיש לי די הרבה אפשרויות להמשך אך אני חושבת שאני לא צריכה להמשיך את הסדרה מכיוון שנכון, זה דומה מידי לספר אז זה נגמר.
אבל בכול מקרה אני ימשיך לכתוב…

17/10/2014 20:41
סיפורים נוספים שיעניינו אותך