משאלות האלים

ליאן ♪ 29/06/2015 667 צפיות אין תגובות

ריאן הביט בדף מבחן המתמטיקה בתסכול. גברת מורגן החליטה שבשביל הרבע שעה האחרונה של הבית ספר מתאים לדחוף איזה מבחן קטן ו”נחמד”. והדף הזה באמת שווה 15 נקודות בתעודה. הוא הסתכל עוד פעם אחת אחרונה במבחן ואז דפק את הראש בשולחן באנחת תסכול. “ריאן אתה שוב חולם?” שאלה גברת מורגן. ריאן הרים את ראשו והביט בה ואז הניח אותו שוב על השולחן. בפעם הקודמת זה כאב לו. “אני מחשב תרגילים, גברת מורגן.” ואז המורה המעצבנת הלכה וריאן הרהר על היותו התלמיד הכי גרוע במתמטיקה בתיכון גולג, ואז על זה שבטוח שהוא התלמיד היחיד שמעריץ את כל האגדות על האולימפוס. ואז הוא הוציא מתיקו את הספר שלו על אלים יוונים, זה תמיד הרגיע אותו. רק חסר שגברת מורגן תתפוס אותו. היא בטוח תחשוב שהוא עושה שליפים. הוא שקע בסיפור על האל האהוב עליו, קופידון. על יום שבו קופידון נפגש עם אל אחר שריאן אוהב, אפולו. הוא קרא את הסיפור ואז הביע בראשו את המשאלה שהביע מי יודע כמה פעמים. “הלוואי שהייתי פוגש את קופידון, או את אפולו.” באותו הזמן בדיוק, הרמס עבר ליד חלון הכיתה שלו, בקסם שקיפות, כמובן. הוא היה שקוע במחקר במחשב הנייד שלו עד ששמע את המשאלה של ריאן. אתם מבינים, לאלים האפשרות להגשים את המשאלות שהם שומעים. יש באולימפוס מכונה שמאפשרת להגשים משאלות. האלים התקדמו קצת בטכנולוגיה. הרמס, המתואר בסיפור שלנו בתור איש כבן 20 עם שיער שחור וזקנקן שחור. המשודרג בטכנולוגיה מכולם. לעניינינו, הרמס עבר ליד חלון כיתתו של ריאן ושמע את משאלתו. “שמעתי את המשאלה המון פעמים בתקופה האחרונה..” הוא חשב לעצמו. ואז לקח את המשאלה ועף לאולימפוס. בכל זאת בסיפור הזה האלים בעליי כנפיים. שם באולימפוס הוא שם את המשאלה בתוך המכונה ולחץ על הכפתור שמיישם את המשאלות. באותה שנייה באמצע מבחן המתמטיקה המייגע ריאן הזדקף ועף אחורה עם הכיסא והתחיל לרעוד על הרצפה. “אחי, אתה בסדר?” שאל סם, החבר הכי טוב של ריאן. מאז הגן הם יחד. ריאן התעורר במרפאה, אבל לא במרפאה המעופשת והעלובה של בית הספר. במרפאה מפוארת שכל קירותיה עשויות שיש לבן ובוהק, במיטת אפיריון לבנה. הוא היה לבוש בטוגה יוונית ושיערו היה מסורק. הוא הביט על הדלת וראה שכתוב בה משהו בשפה מוזרה שהוא הכיר, אבל הוא לא זכר מאיפה. “חדר לילדים בעלי משאלה שקשורה לאולימפוס.” הוא קרא. ואז זה היכה בו! השפה היא יוונית עתיקה והוא למד עליה בשיעור היסטוריה! מעניין איך הוא למד לקרוא את זה. בשקט הוא פסע על קצות אצבעותיו ויצא מהחדר. הוא הביט סביבו וראה מסדרונות ארוכים משיש, עם עמודים גבוהים וללא תקרה. הוא הסתכל למטע ומה שראה כמעת גרם לו להתעלף שוב. הוא עמד על ענן. ריאן הסתכל שוב על המסדרונות ואז נדלקה מנורה בראשו. יכול להיות שהוא באולימפוס?

משאלות האלים
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך