Chen
ח.ו "כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר ׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃" - ירמיהו ב, יג.

“בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים”

Chen 08/10/2020 82 צפיות 2 תגובות
ח.ו "כִּֽי־שְׁתַּ֥יִם רָע֖וֹת עָשָׂ֣ה עַמִּ֑י אֹתִ֨י עָזְב֜וּ מְק֣וֹר ׀ מַ֣יִם חַיִּ֗ים לַחְצֹ֤ב לָהֶם֙ בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ נִשְׁבָּרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָכִ֖לוּ הַמָּֽיִם׃" - ירמיהו ב, יג.

אֵיפָה אַתֶּם, לְאֵן מוֹעֲדוֹת פְּנֵיכֶם?
הָאֵם טְעִיתֶם?
אוֹ שֶׁהַמַּפּוֹת מֻונָּחוֹת מוּלְכֶם?
מִי הוֹבִיל אוֹתְכֶם לִזְאֵב – מְנַחֵם?
שֶׁיָּדַע כֵּיצַד לְלָטַף הֵיטֵב
מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מוֹבִיל כְּמוֹ לוֹחֵם,
שֶׁמּוֹלִיךְ אוֹתְכֶם אַט אַט
בְּדַרְכּוֹ שֶׁהוּא כּוֹתֵב.
מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר מוֹבִיל
לִבְאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים?
בְּעוֹדוֹ יוֹדֵעַ
עַד כַּמָּה אַתֶּם צְמֵאִים.
בְּאֵרוֹת מְלֵאִים
עֲזַבְתֶּם לָרִיקִים,
בְּאֵרוֹת שְׁבוּרִים
אֲשֶׁר לֹא מְכִילִים,
בְּאֵרוֹת אֲשֶׁר
כָּבְלוּ אוֹתְכֶם בִּפְנִים.
וְכִי שָׁלַחְתִּי חֲבָלִים
מִסְפַּר פְּעָמִים,
אַךְ שְׁלַחְתֶּם חֲזָרָה,
לֹא נְתַתֶּם לִי לְהָרִים.
נָטַּשְׁתֶּם בֵּאֶרִי
בִּגְלַל צִבְעוֹ הַעָתִּיק,
מַרְאוֹת יָפִים
גָּרְמוּ לָכֶם לְשַׁנּוֹת אַפִּיק.
הֶפְנֶתֶּם לִי גַּבְּכֶם
הִמְשַׁכְתֶּם בְּלִי לַעֲצוֹר,
חַשְׁתֶּם בְּרָע,
חֲשַׁבְתֶּם שֶׁאוֹתְכֶם לֹא אֶזְכּוֹר.
“אָל תִּסְתַּכֵּל עַל הַקַנְקַן אֶלָּא בְּמָה שֶׁבְּתוֹכוֹ”,
וְכִי מָה?
יֵשׁ בֶּבֵּאֵרוֹת אֵלֶּה דָּבָר לִמְצוֹא?
בְּאֵרוֹתַי עַתִּיקִים
וְנִרְאֶה שֶׁהֵם רֵיקִים,
אַךְ בְּאֵרוֹתַי וּוַדַּאי
מַיִם בָּהֶם מְכִילִים.
בְּאֵרוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם הַמַּיִם טְהוֹרִים,
בְּאֵרוֹת, אֲשֶׁר שָׁם דִּבְרֵי אֱלוֹקִים חַיִּים.

“בְּאֵרוֹת נִשְׁבָּרִים”
דרוג הסיפור 3 | 1 מדרגים

תגובות (2)

חן יקרה,

תוספת ‘טעמי המקרא’ לציטוט – מעניינת. אשמח ללמוד כיצד לבצע זאת ללא העתק־הדבק.

הניקוד לא תורם לשיר, ואף מקלקל. אם נדרש ניקוד מסויים, כגון עִם (יחד) לעומת עַם (קבוצה אתנית) – בשמחה; בשיר כולו – זה מיותר.

האתר מסרב להציג שי”ן ימנית, מה שמוביל לחצי המנשה: “סולמית איסתו הסניה סֶל סלח בן סילֹה”.

“אתכם” – ללא וא”ו.
“מרא[ה]ו” – כיצד הוא נראה, ‘מראו’ – אין מילה כזו.
“כאילו” – סתם פספוס, אבל הניקוד האוטומטי מדגיש אותו.
‘אַל’ – מילת שלילה; ‘עַל’ – גבוה יותר, ההיפך מ’תחת’ (למטה).
באר היא נקבה; “… מה שבתוכה”.

המלצה: אם החלטת שהניקוד חשוב ומהותי למה שכתבת, נקדי בעצמך. גם אם הניקוד אוטומטי, עִברי עליו טרם הפרסום.

לגופו של שיר:
מתאים לשמחת תורה.
שמעתי פעם וורט: “לכו בנים שִמעו לי”, למה לא ‘בואו’? כיוון שרק בהליכתם־עזיבתם ניכר מה שהפנימו מלימודם בטרם עזבו.
“צא מן התיבה” – בשל המבול יש להיכנס, משהסתיים המבול יש לצאת ולתקן את העולם.
בתיקון העולם, מראים הבנים את ששמעו כשהיו בתיבה.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

13/10/2020 19:56

אני מאוד שמחה שהגבת דרך אגב וכמובן שאני אקח את התיקונים לצומת ליבי.
לגבי תוספת הטעמי המקרא- זה העתק הדבק. אפליקצית הניקוד עדיין לא הגיעה לשלב הזה😉
נ.ב- חידוש נפלא ומאוד מעמיק אם מחברים הקשר לטקסט זאת התשובה בעצם.

14/10/2020 15:22
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך