אקזיסטנציאליזם

Blackened 21/06/2013 1160 צפיות תגובה אחת

אני האדם ששולט בעולמו,
המציאות, היא קיימת רק בשבילי,
ואין כל משמעות אחרת מלבדי.
זה הבסיס שלי, אני מחוץ לעצמי.

הפיסה העגולה שאני אוחז בידי,
היא לא סתם עיגול,
אבל אני לא רוצה לשמוע,
אני לא רוצה לדעת,
שזה יישאר אותו דבר תמיד.

התפיסה של המציאות נעלמה בתוך שנייה,
כשהמוות מרחף אתה לא יכול להגיד.
להרגיש.
שזה יישאר אותו דבר תמיד.

ומתוך כל העולמות,
לא בסביבה בשקט,
ולא בחברה הרועשת.
בעצמי לבד בחרתי, כי זה קל. לפעמים.

העולם של עצמו,
הוא לא רק הוזה.
וזה מצחיק שהוא יושב סביב אנשים,
וכולם עושים אותם הדברים.

להיבלע לתוך זרים זה מפחיד.
להיבלע לתוך המציאות כשהכול ריק בפנים…
וקשה לי להרגיש,
איבדתי את הלב כנראה. וגם את האחרים.

העט שאני אוחז בידי,
זה תמיד יהיה עט.
ואין שום דבר אחר,
אני במלא לא רוצה לדעת,
אני רק אאחז בו, ואכתוב, ואשאר.

אקזיסטנציאליזם
דרג את הסיפור

תגובות (1)

וואו, ממש אהבתי..
מילים מאוד יפות. את/ה כותב/ת מקסים!

21/06/2013 22:58
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך