Lucky
אני לא אובדני אבל ניכר שאני בדרך

הרצון למות

Lucky 31/12/2020 138 צפיות תגובה אחת
אני לא אובדני אבל ניכר שאני בדרך

הרצון למות
מתקרב אליי
כל יום
בצעדים קטנים

הקור מתחזק
מתפשט ועוטף
כל יום
במעלות אחדות

הרעב מתגבר
בועט וחונק
כל יום
מותיר אותי
שבור

הרצון למות
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

הרעב, הקור
יכולים להיות גם
רק רגילות
הרי הם שם.

והרצון למוות תמוע.
הרי זה כביכול סוף הסבל.
תחילת הסוף
אבל מה אנחנו יודעים על מוות?
מי ביקר שם באמת וחזר?
על עניו של מי תסמוך
על אוזניו של מי תבטח.
אל תשכח
גם אם האור נראה רחוק.
לחשכה יש קסם משלה.
ואם מחפשים
מוצאים גם שם
את מה שאנחנו צריכים.
אז הייאוש הוא חבר טוב אני יודעת
טופח בדיוק על השכם בנקודה הנכונה.
אבל אל לך להתבלבלכי הוא המבולבל.
כך לך רגע.
תעצום עניים ותנשום.
ועוד אחד.
בשמחה.
ועוד אחת
בהבנה
שגם קושי הוא כאן ולא הכל יכול להיות
כמו הגינה שמוזכרת בספר הקדוש.
הרי אם הכל טוב? איפה האיזון.

31/12/2020 21:29
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך