חלום השעה המאושרת

דגלים יתנוססו, ערים יהרסו,
כל אשר ידעת זרקי מן הדלת כי כעת
עלייך להיות מאושרת.
עלייך להביט בחוסר ענווה על כל בנות
הקהילה ולהבין שזוהי השעה.

השעה המאושרת, השעה לא מאוחרת,
השעה היא שעת האישה.
שעת המלחמה. שעת הניצחון ושעת
הנהמה.
צעקה גדולה תושמע בערי הבירה,
זוהי השעה שלי, השעה שלהם לדעיכה.

דילמה כוזבת של אסתטיקה משופרת,
מה לעשות שנבראת כך ולא אחרת?
מודל לחיקוי התלוי בתכנית חסרת כיסוי
וחלום הרסני על טיפוס אבירי, דמיוני,
גאוני שמעולם לא יתגשם- כי הוא צריך
אותך ולא את בריחתך הנסתרת.

מן מגדל החברה איש לא יציל אותנו,
מן חרפת השלטון – גם אם היא אישה
היא אחרת.
אם לא נפעיל לחצים על מנת לצמצם
פערים, אם לא נשכים להשכיל מי אותנו
יציל? אם לא נבהיר את החלום את מי כאן
נפיל? ואם נשבר לא נבין כיצד כל זה התחיל…