לא לקחת את השיר ברצינות, אין פה ולא תהיה שום כוונה אובדנית! זה שיר שנכתב מזמן בתקופה קצת קשה שעכשיו בחרתי לשתף :)

למי אני אחסר במותי

24/03/2020 49 צפיות תגובה אחת
לא לקחת את השיר ברצינות, אין פה ולא תהיה שום כוונה אובדנית! זה שיר שנכתב מזמן בתקופה קצת קשה שעכשיו בחרתי לשתף :)

למי אני אחסר במותי?
אני אוהבת לדמיין
זה קשה, ובלתי נסבל, ומציק
הכאב לא מפסיק, הוא רק מעיק…

במי נגעתי בחיי?
למי גרמתי לחייך?
מה הטעם בחיים
אם אפילו הקרובים – כה רחוקים מִמֵּךְ…

הרי לכל אחד יש מטרה
כל אחד בא לעולם בשביל לחפש יעדים
בשביל לגלות אהבת אמת מהי
בשביל ליצור חיים חדשים…

למי אני אחסר במותי?
מי ישב שעות ליד המצבה
ורק יתפלל שאחזור
יקווה להפיג את הדממה…

את מי מילותי שימחו?
הרי כל מה שאי פעם רציתי לומר
היה רק נכנס מצד אחד
אך לא משאיר אחריו דבר…

הרי לכל אחד יש מטרה
חוץ מאחת שיושבת בפינה
שומעת שירים, מתעלמת מהעולם
אך החיים ממשיכים, והיא נתקעת בעבר…

למי אני אחסר במותי
דרוג הסיפור 4.5 | 2 מדרגים

תגובות (1)

וואו, שיר מאוד חזק.

מבחינת הכתיבה עצמה – היו חרוזים עוצמתיים, סגנון יפה.

מבחינת התוכן, הוא מדהים ברמות אחרות. יש כאן שורות שעשויות מזהב טהור, אני מת על זה, הרעיונות גם מאוד יפים בדרכם המלנכולית, במיוחד אהבתי את “מי ישב שעות ליד המצבה
ורק יתפלל שאחזור
יקווה להפיג את הדממה…”, ממש מילים בסלע.

אל תפסיקי לכתוב! :)

24/03/2020 10:34
1 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך