אתה לא מעניין אותי בשום צורה אתה לא מזיז לי משום בחינה לא אכפת לי מה קורה איתך אז תלך מכאן לא אכפת לי מה קורה איתך לא משנה לי […]
תחושות לא מעבירים במילים אפילו אם אנחנו חיילים חיילים של הנפש מתי כבר נקבל נופש? חיילים שנלחמים בשנאה אז תנו לי הסוואה כי אני עוד אחת שמושפעת מהחברה אולי הלילה […]
אחרי זמן רב הסופות נרגעות. שלווה מתפשטת ברחבי האזור, ריח של גשם עדיין כי אפשר לשכוח טעויות עבר. טיפות הטל נחות על הצמחייה שירוקה מתמיד והעננים מפליגים להם ברוח, אל […]
קראתי את הפתק "מטופל מספר 67" אין מטופל מספר 67 יש 66 מטופלים 42 גברים, ו-24 נשים הטמנתי את הפתק בארנק איש לא ייראה אותו האם אני מטופל 67? זה […]
מה אם הוא רק מאוהב ברעיון של להיות מאוהב? הוא קם בבוקר והוא לא לבד, להזכיר לו כמה הוא טוב בשביל שהביטחון שלו לא ישקע בקרקעית, לתת לו חלק מהלב […]
אני משתוקק ללמוד לחיות מעליהם, להגיע לפני המים ולהשאר, לעמוד באמצע החדר, ולא ליפול אל תוך האדמה שנפערת. משתוקק להרוויח את ילדיי, להפסיק לספק את יצריהם של שדיי, לרוץ במורד […]
הספקתי להכיר אותך, לדעת מי ומה אתה להבין אותך, לראות את כל מה שקרה שהפך אותך למי שאתה ולו ידעתי מהתחלה לא הייתי נשארת, כאן, איתך אני ניסיתי להכיל אותך, […]
קטיה קטיושה, חריכות על ידיים מלוכלכות מלאחוז בזכרונות שלך מתגלגלת על כבישים מחוספסים עם ילדים שלא מתוכנתים ללכת. כשהזמן עוצר מלכת ואני מבקשת מחילה שרק תישארי שם בשמי לילה מעליי, […]
ומה ישאר ממני כשאני בקו הסיום? ומה ישאר מקו הסיום כשאני ממנו אלך– קלה כענן כבדה כמשמעות צורתו– לא קיימת כמנתח אותו כשיצור קטן יושב בחדרו בעליית הגג ואוחז בסכין […]
כבר שנים את יושבת ומשחילה חרוזים לשרשראות החיים (אולי גם להם שמשקיפים מרחוק); תופסת מקום של אדם וחתול שלא פוקח עיניים וממאנת לשמוע את הנשמות מחליקות משולי דעתך. וכבר נותרה […]
וכבר אין לי ברירה התמונה השתנתה איך הכל כבר נקרע ונגמר והיום השחור הוא קרוב מתמיד הוא יבוא וישבור הוא יבוא וישמיד אותי הזמן כבר קצר והכל כבר נמחק לא […]
אין לנו משהו טוב יותר להגיד, זה היה קשה, זה הרג אותך עד כלות. ובכל זאת עלייך למצוא מרפא, גם כשיידיך שלובות. ומה לעשות שהמילים כבר לא נותנות בך כוח, […]
בבית הקברות, נמצאה מצבה, ועליה כתוב, "אהבה". זכרון סימבולי וקטן, אל תוך עולם ישן, ובו תככים ותמרונות עשן. תהיות קדומות ותמימות, על עולם הבריות, ובו בעיקר נמצאים, הרגשות. אש שרפה […]
פיטור פטירה הצדקה ואם אין אחת כזאת עלילה עלילות ברבים וברבות עצור! ראה ערך: ראייה מרחבית, והדחקת המציאות לא קשה כשאנחנו על גבול האטימות רגע, את זה שחכו ללמד האשם […]
בפורים הזה אני מתחפש לדלעת העולם הזה זה לא מקום טוב להיות בו בפורים הזה אני אחתוך עגבנייה אבשל אותה חתוכה באורז וצימוקים אנשים רודפים אחר החלום ובסוף נשארים לבד, […]
בוא על ידי, בואו תלחשו לי שאתם אוהבים אותי. בואו תנו לי יד, בואו תצחקו איתי. אני לא רוצה להיות לבד! לפעמים מסתכלים למעלה ורואים עננים ושמיים, ואפילו קשת גדולה […]
אתה משקיף אתה מתבונן כמעין רואה ולא נראה אתה שותק- וצופה אתה שותק- ומקווה שמן הצפייה תבוא גדילה מקווה שמן הצפייה תבוא למידה והאם למדת,אתה שואל? הרי זה תלוי בך:)
פינה של אמת בחדר של שקר והשולחן העגול מעט מתנועע והקירות הלבנים מאבדים את הצבע פינה של אמת בסמטה של שקרים כל מה שידעתי הוא לאבד את עצמי וכשגיליתי שבשולחן […]
תמיד אני חששתי, מה אני רוצה להיות? אולי, זמרת פופ, לשיר בקולי קולות? אולי, שפית בחירה, וקובה יתבשל בסיר? אולי, מוזקלית, לנגן במיליון כלים? אולי בלרינה, לרקוד בשמלה מהממת? אולי, […]
אם ביום הכיפורים הלכת לים ועשית תשליך, הוצאת את כל הרע מכיסך, אז תן חיוך! אם ביום הכיפורים ביקשת סליחה מאלוקים, ואמרת לו שלא תעשה עוד חטא, אז תן חיוך! […]
כשהיינו ילדים מאת Y.Y כשהיינו ילדים לפני שנים המון לשחק אהבנו ופחות לישון כל היום בשכונה עם כל החברים תופסת, דג מלוח ומחבואים כשהיינו ילדים לפני שנים המון היו כמה […]
עכשיו הכל ברור. גדול אתה אלוהים, גדול. איזה צחוקים. -מתוך שיחה שאנהל לאחר המוות
אהבת חיי הנך, אהבתי התמימה רקדי נא, רקדי תמה, את סוף המסיבה כל הפרחים בעינייך ילבבו, יזרחו שושנים איש ואישה זה את זו יאהבו, מלאכת האהבים אהבת חיי הנך, אהבתי […]
בזמן האחרון רק מרגיש שכולם רוצים ממני משהו, ואני מוכן לתת. לתמוך, להקריב, להגיש את האצבע, ושיקחו את כל היד. לתת מעצמי, בשם הנחמדות. לתמוך ולהקריב על מזבח החברות. לבתר […]
הקרח מתגבש בנתיבי השלכת למרות הקור אני ממשיכה ללכת האור שבקצה שולח קרניים השמש הטריה מכאיבה בעיניים החזה שלי דוקר מהקור שבחוץ אני מנסה ללכת, מנסה לרוץ אבל היא מתרחקת […]
נרדמה היונה היא הלכה לישון באמצע התעופה וירדה לטמיון עולם שלם נופל אחריה איך יונה אחת הפילה מאה והעורב השחור פתאום קם ומתעורר ממשיך לחפור את הבור שממנו לא נצא […]
נאומי חליפות, אימרות חלולות, מביט כמו תמיד, בתקוות מעושות. הם יודעים, אין פה כלום, רק תור שנשרך, שלבים מתחלפים, עולם שנשכח. הבטון מחוספס, עוברים עליו בשתיקות, הם נופלים, נשברים, הכל […]
