זהו סיפור על ילדה שהלכה לאיבוד בתוך תוכה ומצאה את הדרך שלה תוך כדי כתיבה

הדרך שלי

22/02/2020 111 צפיות 2 תגובות
זהו סיפור על ילדה שהלכה לאיבוד בתוך תוכה ומצאה את הדרך שלה תוך כדי כתיבה

טוב אז איך זה מתחיל הלכתי לאיבוד בתוך מחשבות וחיפוש משמעות לזמן שלי ,כן הלכתי לאיבוד זה נשמע הזוי אך אפשר ללכת לאיבוד בתוך תוכי אבל עכשיו אני כל הזמן מחפשת את הדרך שלי וכל הזמן היא נעלמת אני לא רוצה דרך כמו של כולם אני רוצה את הדרך שלי אני נמצאת כל הזמן במחשבות בתחושה שאני חושבת יותר מדי על העתיד ובלי להרגיש אני מבזבזת את ההווה על חשיבה ותכנון תוכניות לעתיד למה צריך את כל זה אני כן חושבת שצריך תוכניות לעתיד וחלומות שאני רוצה להגשים אבל קודם כל אני רוצה למצוא את הדרך שלי אולי זה נשמע טיפשי אבל הזמן לא נעצר אנחנו מתבגרים ובלי לשים לב אנחנו לא נהנהים מהזמן הזה עם האנשים שאנחנו אוהבים והקדישו זמן כדי לתת לנו מהזמן היקר שלהם כדי לגדל אותנו וכדי ללמד אותנו את כל מה שאנחנו יודעים אז קודם כל צריך להמציא מכונות זמן כדי להספיק לאהוב,להתאהב,לצחוק,לשיר,לרקוד, לתת מהנשמה ומכל הלב, ,לעזור,ללמד,ללמוד,לקרוא ספרים לכתוב סיפורים,לעשות דברים שישארו אחרינו, שיזכרו אותנו,
אז הלכתי לאיבוד ומצאתי את הדרך שלי איכשהו פרקתי את הלב באמת לא תכננתי את הסיפור רציתי לפרוק קצת אז פשוט כתבתי את הדרך שלי .

הדרך שלי
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (2)

שלום.
כתיבה היא דרך נהדרת לסדר מחשבות ולפרוק מטענים.
אנשים שיש להם “לב כותב” יכולים לגלות את עצמם ואת דרכם מתוך הכתיבה. כאילו האצבעות המקלידות על מקשי המקלדת מעלות מתוך באר עמוקה וחשוכה דלי מלא מים חיים נסתרים.
אני רואה שגם את אחת מאיתנו, אנשי ה”לב כותב”.

(אגב, אני מניח שהכתיבה הזורמת מהלב היא הסיבה לחוסר בסימני פיסוק. אך כדי גם אנחנו, העדרים הבאים אל הבאר, נוכל ליהנות מהמים ששאבת מליבך, כדאי להתקין שקתות מים נוחות…)

24/02/2020 01:14
    Soy

    קודם כל תודה ⁦❤️⁩
    וכשאני כותבת אני פשוט שופכת מהלב כל מה שיוצא אני לא ממש חושבת באותם רגעים אני בעולם אחר אך אני ישים לב יותר לסימני פיסוק ⁦☺️⁩

    24/02/2020 07:27
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך