דברים שאני לא כל כך אוהבת – חלק א’

zismanta 05/10/2018 572 צפיות אין תגובות

הדבר שהכי פחדתי ממנו כל חיי הפך למציאות.
הייתם מצפים מאדם כמוני שנולד למשפחה הנכונה עם הקשרים הנכונים כמות הכסף המתאימה ועם אי אלו כישורים שיגיע למשהו בחייו, שיגשים את עצמו, יפתח קריירה מזהירה או לפחות בינונית , בקיצור שיעשה משהו עם חייו.
לצערי ההיפך הגמור קרה. מרוב שהייתי בטוחה שמגיעה לי לפחות מחצית המלוכה ושכך גם ראוי שיתייחסו אליי לא הייתי מסוגלת להחזיק במשרה אחת מעמד יותר משנה גג. אחרי פרק זמן לא ארוך מדי הייתי מתחילה להיות בטוחה שרודפים אותי באופן אישי בגלל שאני כל כך מוצלחת מקורית ויצירתית, יוצרת מריבות מטופשות על כלום, מרכלת על כל העולם ואשתו ובעיקר על הבוס או בוסית שלי עם העדפה לבוסים כי מבחינה מינית אני נוטה יותר להיות סטרייטית ויכולה לשכב איתם. רכילות עם האנשים הלא נכונים בגלל שאני גם מאותגרת חברתית ולא יודעת לקרוא אנשים או סיטואציות בסיסיות הייתה מובילה לשיחה עם מושא הרכילות ופיטורים על רקע אי התאמה לעבודה המדוברת מסיבות שונות אך מומצאות.
הפעם האחרונה התרחשה ממש לא מזמן, כלומר לפני יומיים ועדיין לא התאוששתי ממנה או גיבשתי דעה לגבי איך חוזרים למעגל העבודה ועושים משהו עם החיים שלי.
"ליז את יכולה להיכנס" אמרה לי בסבר פנים חמורות המזכירה של אורן, וכמו שהבנתם היה המעסיק הישיר שלי בדרכים שונות ומשונות.
הסתכלתי עליה ישר בעיניים וחשבתי לעצמי שהיא לא אשמה שהיא כבר בגיל הבלות, והיא לא מעניינת את אף אחד כולל את בעלה ולכן היא מרירה כל כך. ייתכן שיום אחד אפילו אזדהה אתה לחלוטין, כרגע אני יכולה לומר בוודאות שהגישה שלה מעצבנת אותי ואני לא סובלת אותה ואת טון הדיבור המורתי שלה, קמתי בעצלתיים והתקדמתי לכיוון הדלת.
תכננתי כניסה בסגנון חמישים גוונים של אפור כולל איזה הליכת חתול לכיוון אורן, אבל החלטתי שלא מתחשק לי לשדר מסרים שאני לא יכולה לעמוד מאחוריהם. לדוגמא שההליכה בגובה אזור החלציים תוביל למציצה.
אז פשוט נכנסתי לחדר התיישבתי על הכיסא והבטתי במבט הכי מרוכז שיכולתי לגייס באותו הרגע.
"ליזי, ליז, עליזה" אורן חייך אליי חיוך זחוח.
תחייכי, ציוויתי על עצמי וכך יצא לו אחד החיוכים היותר מזוייפים שלי.
"ליזי, כמה זמן את כבר עובדת כאן?" הוא שאל.
"בוא נראה, מספטמבר בשנה שעברה, אז זה אומר בערך 10 חודשים" עניתי.
"ובזמן הזה את מרגישה שהצלחת לתפוס את מהות עבודתך כעוזרת מנהל מחלקת הדיגיטל בדגש על עוזרת?"
"אתה שואל אם אני כבר עצמאית לחלוטין?" ניסיתי להבין לאן הוא חותר
"אין ספק שאת עצמאית, עליזה. השאלה היא איך את מרשה לעצמך להיות כל כך עצמאית?" הטונים שלו עלו מעט.
"תמיד הייתי כזו, אתה יודע מן ראש גדול אוהבת לחשוב יצירתי. אורן, הרי ביננו זה גם מה שאתה אוהב בי כל כך. את היצירתיות האינסופית שלי" קרצתי לו.
"נראה לי שאת לא קולטת מה הולך פה" הוא חתך ואני התחלתי לנוע בתוך הכסא בחוסר נינוחות.
"הרעיונות המקוריים שלך שהם מאוד מבורכים מחוץ למשרד ולפעמים גם במשרד כשאין כאן אף אחד חוץ משנינו, לא התקבלו בברכה על ידי מנהלי המשרד הזה וגם לא על ידי הלקוח שלנו – מר חסון".
"למה לא? אולי הסרטון הנחמד שהצעתי עם הבחורות שרצות בחוף הים בביקיני ומשתעשעות להן יביא לו עוד בוחרים צעירים בבחירות הקרובות" הצעתי.
"השתגעת?" עכשיו הוא הכה באגרופו על השולחן.
"כל הבוחרים הדתיים יחרימו אותו והוא יאבד את הסיכוי להיבחר לרשות המקומית. את שוכחת שזו ישראל ולא אמריקה וכאן יש כללים אחרים".
"תן לי רגע להיזכר: אהה כן, כאן צריך ללקק לכולם את התחת כדי שהם יסכימו לעשות לך טובה, כדי שאחר כך אתה תוכל לעשות להם טובה ולקחת מהם את השוחד המזויין שהם רוצים לתת לך כשהם רוצים לבנות מרפסת נוספת או להרים איזה מרכז מסחרי מזורגג".
"זה במקרה קורה בכל מקום בעולם. אני מתכוון שאנחנו צריכים להיות רגישים לצרכים של הפלח שוק הזה באוכלוסיה".
"אורן מה דעתך שעליזה תעשה לך קצת נעימי, תרגע ונראה את תשדיר הבחירות המקסים שלי ביחד. מי יודע אולי אחת מנערות הביקיני ממש תמצא חן בעיניך?".
"אני כבר ראיתי אותו" הוא אמר בשקט.
"בטלויזיה! כי את אמרת לגילי שאישרתי את הסרטון".
"…..וזה היה כזה גרוע?" שאלתי במבט תמים ומפתה כאחד.
"את מפוטרת לאלתר. תקבלי משכורת עבור החודש הזה וחודש הבא כפיצוי" הוא סיכם.
"אני אתבע אותך על ניצול יחסי מרות בעבודה" מחיתי עם כל מה שהיה לי.
"לא נראה לי" הוא חייך.
"הפגישה שלנו מצולמת ברגע זה וכן גם חלק גדול מן הפגישות האחרות שלנו. לא נראה לי שאת יוצאת מסכנה כל כך" הוא חתם בכך את גורלי.
חצי שעה אחר כך כבר הייתי במעלית בדרכי החוצה ממקום העבודה השמיני שלי בתוך 6 השנים מאז סיימתי את לימודי ואת הטיול אחרי הצבא שנדחה לאחרי הלימודים מפאת מחסור בתקציבים.
לעזאזל עם אורן, לעזאזל עם כולם. מה בסך הכל עשיתי? אז נכון הביקיני היה יותר בכיוון של חוטיני והדוגמניות לא היו זקוקות בשום צורה או אופן להגדלת חזה נוספת אבל מרבית הבוחרים היו רואים אותן בעין חיובית. אני כנראה צריכה עוד שיוף בתחום, שיווק זה לא הצד החזק שלי.
הבעיה העיקרית שלי הייתה שלא היה לי מושג מהו התחום החזק שלי לא בחיי המקצועיים ולא בחיי האישיים. משרות חמות ונחשקות לא חיכו לי מעבר לפינה להיפך היה נכון הן הקיאו אותי מתוכן, מערכות היחסים שלי היו עלובות, חבריי המעטים נטו לנצל אותי עד שכבר לא היה לי כוח אליהם ובאופן כללי התחושה הייתה שהעולם החליט להתייצב נגדי.
איך אני משנה את כל זה?
איך אני מעלימה את כל הדברים שאני כל כך לא אוהבת בחיים שלי.
איך אני בוחרת דפוסי פעולה אחרים מאלו שהייתי מורגלת אליהם.
נכנסתי הביתה, פתחתי בקבוק יין אדום והחלטתי למצוא את התשובות תחת העלטה המבורכת של כמה כוסות מלאות עד גדותיהן…..


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך