תקועים במקום הכי לא צפוי…(10)

~מנקודת מבטו של הארי~
התעלמתי מההרגשה שהחיוך של זואי גרם לי
"מה עושים..?" שאלה
"לא יודע….." עניתי והסתכלתי על כולם
"נכין ארוחת בוקר?" שאלה
הסתכלתי עליה בפרצוף מוזר
"איך?" שאלתי בסקרנות
"זה לא שחסר פה אוכל" אמרה
"טוב" קמתי והלכנו לעבר מדפי הגבינות
נזהרים שלא להיתקל באף אחד….
"תחשוב מהר" אמרה זואי וזרקה אליי כיכר גבינה
כמעט הפלתי אותה וזואי גיחכה
"יש לך ריפלקסים של חתול מת" אמרה וצחקה
"אל תדברי ככה על חתולים בחיים שלך" אמרתי מאיים עליה עם ה…….. חסה?
"אווו מפחיד… חסה" אמרה וצחקה עוד יותר
"טוב סתמי אני לא רוצה להעיר את כולם" אמרתי
"רעיון טוב" אמרה זואי בתחמנות
"טוב אבל אחרי שנכין את הארוחה כדי שלא יהיו פה צרחות" צחקתי ודחפתי לידיה כיכר לחם
חתכנו את הלחם שמנו עליו פרוסות גבינה וקצת חסה
את הכל שמנו על מגש והנחנו על אחד הארגזים שהיה שם
"ועכשיו…." אמרתי
"….להעיר אותם" השלימה אותי זואי
"good morning" צעקנו שנינו
כולם התעוררו בבהלה
זה גרם לי ולזואי להתפקע מצחוק וליפול על הריצפה
הם ניסו להיראות רציניים וזה גרם לנו לצחוק אפילו עוד יותר
~מנקודת מבטו של זאין~
"good morning" שמעתי קולות מוכרים
הארי וזואי צרחו וכולנו התעוררנו בבהלה
הם צחקו והתגללו על הריצפה
"יופי… סתומים" צעקתי עליהם
אבל רק הצחוק של זואי גרם לי לחייך
"מה השעה בכלל??" שאל ליאם בעצבנות
"שבע ורבע בבוקר….?" אמרו זואי והארי יחד
"אתם מתים" אמרתי
"סורי….?" אמרה זואי
"זה לא יעזור לכם" אמר לואי
"וזה?" שאל הארי והצביע על אחד הארגזים
"אוכל!!" צעקו נייל וג'יין יחד
כולם התיישבו סביב הארגז, יותר נכון סביב ארוחת הבוקר שלנו :\
נייל טחן איזה עשר פרוסות לחם
כשכולנו לא גמרנו לפחות שלוש
חוץ מג'יין שאכלה חמש
"מה עושים?" שאלתי אחרי שגמרנו
"שרים?" שאלה נורה
"שרנו אתמול" אמרה זואי ופיהקה
"אנחנו שרנו את רק הקשבת" הוסיפה ג'יין בהתחכמות
"טוב אז אני אקשיב שוב" אמרה זואי
"מה שרים?" שאל ליאם
"שששששש" אמרה נורה
"מה?" כולם שאלו אותה
ראינו את הארי וזואי שנרדמו
כשהראש של זואי על הברכיים של הארי