יעד סופי – הגירסא שלי – פרק 7
-מני-
מני סיים לאפות את העוגיות בתנור. הוא היה בחשש שהוא יישרף אבל לא קרה כלום. הוא הוציא את העוגיות בזהירות והכניס לקופסא. הוא טעם אחת. מושלם. הוא הכין לעצמו תה ואז התיישב ליד השולחן שלו. הוא לפתע שמע צלצול טלפון שהקפיץ אותו. התה נשפך לו על הברכיים והוא צרח אבל אז ענה לטלפון.
"איזבל" אמר מני.
"שלום מני, אני צריכה לדבר איתך" אמרה איזבל.
-לוק-
יום ההולדת של לוק הגיע. לוק קנה ארבע שישיות בירה והתקשר לכל השורדים מהקבוצה. עברה לו מחשבה שאולי זה רעיון גרוע, אולי המוות יתנקם בכולם יחד, יפיל את התקרה או משהו ולכן החליט להזמין עוד אנשים ממשפחתו.
הוא שם לב שהמנורות שמעל שולחן המטבח לא עבדו. החשמל קפץ.
לוק ניגש לארון החשמל כדי להרים את המתג. הוא לא שם לב שבורג מהפס הכסוף שמחזיק את שלישיית המנורות נפל על השולחן, קפץ לרצפה ונשאר שם עם החוד למעלה.
שלישיית המנורות נטו על צידן ואחת מהן קרסה על השולחן המלא ניירת. החשמל החשוף פגע בניירות והעלה אותן באש.
לוק מיהר לצאת החוצה אבל בזמן שרץ לא שם לב לבורג והוא דרך עליו. הוא נפל על הרצפה בגלל הבורג ממש ליד השולחן שהיה עשוי מעץ מושלם לביערה. הוא ניסה לקום מהר אבל האש כבר עלתה לו על החולצה. מסתבר שלוק היה חומר בערה מוצלח. הוא התחיל לעלות באש עד שבסוף נשרף לחלוטין.
-איזבל-
מני דפק על הדלת של איזבל.
איזבל הושיבה אותו והגישה לו תה ועוגיות (אירוני, לא?). "מני, נכון תמיד צחקתם על זה שאני מאוהבת ברובי?" שאלה איזבל.
מני הנהן.
"טוב, האמת שזה לא נכון, אני אוהבת אותך" אמרה איזבל.
"ו… טוב, אני מודה שאני אהבתי אותך וזה למה הבאתי איתי את זה" הוא אמר והוציא מכיסו קופסא עם טבעת.
הוא כרע על ברכו ופתח את הקופסא.
"איזבל הוץ, התינשאי לי?" שאל מני.
"כן!" היא אמרה עם דמעות בעיניים "כן".
תגובות (1)
הסוף האא אבל יפה אתה כותב גדול